קלר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת לכיסוי נזק שנגרם לרכבו במהלך נסיעה בכביש ים המלח – ערד, בהתאם לפוליסת ביטוח שרכש אצלה.

2.התובע טוען כי ביום 11/11/16 בשעה 11:00 לערך במהלך נסיעה עם חבר, ראה אבנים ומתכות על הכביש, אז שמע מכה חזקה בחלקו האחורי של הרכב. כשעצר ובדק לא ראה דבר, אולם זמן קצר לאחר מכן, ולאחר שנשמעו נקישות חזקות ונצפתה נזילת שמן, החליט להזמין גרר שגרר את הרכב למוסך. לטענת התובע על אף שהנזק נגרם כתוצאה מתאונה המכוסה על ידי פוליסת הביטוח, מסרבת הנתבעת לפצותו בטענה כי מדובר בכשל טכני ברכב שאינו מכוסה. לתמיכה בטענותיו צירף התובע חוות דעת שמאי וחוות דעת מטעם מנהל המוסך שתיקן את הרכב.

3.הנתבעת דוחה את הטענות. לגרסתה אין מדובר בתאונה, אלא בכשל טכני ברכב, שאינו מכוסה בפוליסת הביטוח. אשר לגובה הנזק טוענת הנתבעת כי מדובר בסכום מופרז שלא הוכח. לתמיכה בגרסתה צירפה הנתבעת חוות דעת מומחה מטעמה.

4.במהלך הדיון שהתקיים בפני העידו התובע, חברו שהיה עמו ברכב ומנהל המוסך שתיקן אותו. מטעם הנתבעת העיד נציג מטעמה ונותן חוות הדעת. הצדדים חזרו על גרסאותיהם כפי שפורטו בכתבי הטענות.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפני, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

6.כלל הוא, כי המוציא מחברו עליו הראיה, לפיכך הנטל להוכיח התביעה רובץ על התובע.

7.אין מחלוקת כי הנזק שנגרם לרכב התבטא בחור שנפער בחלקו התחתון, כאשר לטענת התובע החור נפער כתוצאה מחדירת עצם זר מבחוץ פנימה, ואילו לטענת הנתבעת החור נפער כתוצאה מתקלה ברכב, מהחלק הפנימי החוצה. מאחר ונטל הראיה על התובע, היה עליו לשכנע את בית המשפט כי גרסתו עדיפה על גרסת הנתבעת. נטל זה לא הורם.

8.התובע לא הציג כל ראיה בנוגע לאבנים והמתכות שהיו לטענתו על הכביש, כאשר יכול היה לחזור למקום עם חבריו בזמן אמת לצורך תיעוד המפגע. כך, גם לא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך שהתובע לא פנה למע"צ או לרשות המקומית הרלוונטית בנסיון לברר האם במועד התאונה בוצעו עבודות בכביש, בירור שאינו כרוך במאמץ, ואשר היה שופך אור על הדברים. גם העדים שהביא התובע לא חיזקו את גרסתו. חברו של התובע חזר על תיאור המקרה אולם ניכר היה כי חפץ לסייע לחברו ועדותו היתה לעתים מהוססת ומתחמקת. בעל המוסך שתיקן את הרכב העיד תחילה כי הפגיעה נוצרה כתוצאה מגורם חיצוני, אולם בהמשך הסתייג וציין כי אינו יודע "מה קרה ולמה ואיך זה קרה" והדבר אינו מעניינו. השמאי שהתייחס בתוספת לחוות דעתו לגורם לנזק לא התייצב לדיון, כאשר הדבר הכרחי ונדרש לאור המחלוקת בין הצדדים בנקודה זו. 

9.התובע לא הצליח לסתור את טענת הנתבעת כי לא תתכן הפגיעה שנגרמה בפועל כאשר הרכב נוסע קדימה, כמו גם את הטענה כי החור נוצר מהחלק הפנימי החוצה כאשר "ליד החור רואים חלק שהוא תלישה של החומר מבפנים לבחוץ". עדות המומחה כי סימני השריטות המצויים סמוך למקום הפגיעה יתכנו מארועי עבר לא נסתרה אף היא, בפרט לאחר שהתברר כי התובע עושה שימוש ברכב גם לנסיעות שטח.