טויטו ואח' נ' גולדשטיין ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 1.8.16 בפתח תקוה. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 7,311 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, הוצאות ובזבוז זמן.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

נהג רכב התובעים טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים, שנסע בנתיב תחבורה ציבורית מימינו, סטה לנתיב בו נסע רכב התובעים ופגע בו בחלקו האחורי הימני. הנהג העיד כי חש בחבטה ברכבו אולם כי לא ראה את רכב הנתבעים כשהוא סוטה לעברו ופוגע בו. להבנתו, נגרמה הסטיה בשל העובדה כי נהגת רכב הנתבעים הבחינה בניידת משטרה שעמדה במקום ו-"איבדה את הראש", כלשונו.

נהגת רכב הנתבעים אישרה כי נסעה בנתיב תחבורה ציבורית אך טענה כי נקלעה למצב זה כאשר פנתה לרחוב ז'בוטינסקי (בו היה הנת"צ) ולא יכלה להשתלב בתנועה העמוסה. לטענתה, התכוונה לפנות ימינה ולא היתה לה סיבה לעבור נתיב, וכי רכב התובעים הוא זה שסטה מנתיבו ופגע ברכבה. אף נהגת הנתבעת לא ראתה את התאונה בהתרחשותה אלא רק הרגישה את המכה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, , ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, מצאתי כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת פני רעותה – כאשר שתי הגרסאות מסתברות באותה מידה, איש מהנהגים לא ראה את רכב רעהו, ולא ניתן לשלול כל אחת מן האפשרויות באשר לשאלה מי מבין כלי הרכב סטה לעבר הרכב האחר.

נוכח האמור, ובשים לב לנטל המוטל על תובע בהליך אזרחי להוכיח תביעתו במאזן ההסתברויות, אין אלא לקבוע שלא עלה בידי התובעים להרים נטל זה ומשכך – דין התביעה להדחות.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ז, 20 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: