ת"ק 62882-09-14 ברששת נ' שיפמן ואח'

בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 19.2.14 בשעה 18:40 לערך ברחוב רמתיים בהוד השרון (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע, נהוג על ידי התובע (להלן: "רכב התובע"), ורכב נתבעת 2 נהוג על ידי נתבע 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.נזק לרכב בסך של – 3,322 ₪ (כולל מע"מ).

ב.שכ"ט שמאי בסך של - 684 ₪.

ג.הפסד שני ימי עבודה בסך של - 1,984 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע, אשר נהג ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

"ביום 19.02.14 בשעה 18.40 לערך נהגתי , נסעתי ברחוב רמתיים בהוד השרון,  ובכיוון נסיעתי היה מוצב רמזור ברמזור כיוון נסיעתי דלק אור אדום ולכן עצרתי את הרכב והמתנתי שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לאור ירוק. בזמן שאני ממתין ברכב רכב הנתבעים שהיה נהוג כפי שהסתבר בדיעבד על ידי הנתבע 1, עמד בחניה של חנות ששמה וולקאין והוא עמד אנכית לכביש, החלק האחורי היה מופנה לכיוון הכביש. מה שקרה הוא שרכב הנתבעים שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 החל לנסוע לאחור ופגע ברכב שלי בכנף אחורית ימינית גם בחלק העליון של הטמבון ובפנס. אני מבקש לציין שרכב שהיה מאחוריי בעצירה והמתין אף הוא שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לאור ירוק וראה את רכב הנתבע נוסע לאחור ומתקרב לרכב שלי צפר לעבר רכב הנתבעים אבל זה לא עזר ורכב הנתבעים המשיך בנסיעה לאחור ופגע ברכבי. לאחר התאונה יצאנו מכלי הרכב, הנתבע 1 דיבר עימי ואמר לי שהוא לא ראה את הרכב שלי שעה שהסיע את רכבו לאחור ואמר שברגע שהוא נסע לאחור אין כל ספק שהוא אשם ושהוא ישלם על תיקון הנזק. החלפנו פרטי ביטוח. אני מבקש לציין שאחרי התאונה צילמתי סרטון וידיאו שיש לי אותו כאן בנייד ובסרטון וידיאו הזה שומעים את הנתבע שהוא אומר לי שהוא אחראי לתאונה ולנזק ושהוא אשם. (מציג את סרטון הוידיאו).

הערת בית המשפט – התובע מציג את סרטון הוידיאו באולם בית המשפט לבית המשפט ולנתבע 1 עצמו. בסרטון הוידיאו שולם במקום התאונה מיד לאחר האירוע נראה נתבע 1 וכך גם התובע. נשמע נראה הנתבע ונשמע קולו כאשר הוא אומר לתובע אשר שואל אותו – "מה לא ראית אותי כשיצאת ככה" והנתבע 1 משיב – לא, אני גבוה, זה ממש היה ברגע האחרון". בהמשך אומר הנתבע 1 לתובע – "קשה לראות מכאן..." והתובע אומר – "אני אבדוק כמה זמן ואני אדבר איתך ואני אגיד לך מה קורה וכמה זה עולה, והנתבע 1 אומר – "בכל מקרה כשאני נוסע אחורנית אז זה ברור שאני אשם", ומוסיף – "אני צריך לשלם לך בשביל הנזק, הנזק לא משמעותי" ומוסיף הנתבע – "יכול להיות שבכלל לא כדאי לערב את הביטוח". התובע אומר לנתבע – "צריך לתקן את הנזק" והנתבע משיב – בדיוק, בדיוק וזה מה שתעשה" יום לאחר התאונה, כלומר ב – 20.02.2014, התקשרתי טלפונית נתבע 1 ואמרתי לו שקיבלתי הצעת מחיר לתיקון ממוסך השרון בהרצליה והצעת התיקון היא בסך של 2,301 ₪. הנתבע אמר שהסכום הזה גבוה מידי ושהוא לא מוכן לשלם את זה ולכן הגשתי את התביעה לבית המשפט. התביעה הוגשה לאחר שניסיתי בכל דרך אפשרית גם דרך סוכני הביטוח שפנו לחב' הביטוח שמבטחת את הנתבע שהוא ישלם לי את הנזקים. צירפתי לתביעה שלי את כל המסמכים המעידים על הנזק. הנזק לרכב הוא 3,322 ₪ (כולל מע"מ), שכ"ט שמאי בסך 684 ₪ והפסדתי שני ימי עבודה בסך של 1,984 ₪. אבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית".

התובע לא נחקר נגדית על ידי הנתבעים.

נתבע 1, אשר נהג ברכב הנתבעים עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

"ביום 19.02.14 בשעה 18.40 לערך נהגתי,  הרכב הזה הוא בבעלות הנתבעת 2 שאני בעליה. אני חניתי עם רכב זה שבו נהגתי בחניה של חנות וולקאין, חניתי אנכית לכביש כשהחלק האחורי של הרכב שלי מופנה כלפי הכביש שהוא כביש של רחוב רמתיים, בהוד השרון. יצאתי מהחנות ונכנסתי לרכב, היה חשוך, התחלתי להסיע את הרכב שלי לאחור לכיוון הכביש, בזהירות רבה, לאט לאט כי היה חשוך ונסעתי לאחור, באיזשהו שלב שמעתי את הצפירה של רכב שעמד על הכביש ברחוב רמתיים לעברי ואז עצרתי. יצאתי מרכבי וניגשתי לראות מה קרה ואז התובע אמר לי שפגעתי בו עם הרכב שלי ברכב שלו, אמרתי לו שאם פגעתי ברכבו אז אני אדאג לכסות את הנזק. ברור שאם אני נוסע רוורס אז האחריות עליי. זה מה שהיה. ניגשתי לרכבו של התובע והסתכלתי כדי לראות אם גרמתי נזק ומה שראיתי זה פגיעה בפנס הימני, אני שוב מזכיר שהיה חושך וכל התאורה שיכולתי לראות משהו זה בעזרת הפנס של שחר שהשתמש בסמארטפון שלו כפנס, מה שראינו זה שהיה ברכב של התובע שני חורים איפה שהיה קודם חומר מילוי לתיקון פגיעה קודמת וחוץ מזה היה סדק בפנס האחורי ימני, מה שקרה זה דבר כזה – החלפנו פרטים ואמרתי לו שיבדוק כמה עולה תיקון הנזק ויתקשר אליי, בדיוק כפי שהתובע תיעד את זה בוידיאו שהגיש היום לביתה משפט וגם בצילומים שצירף לכתב התביעה. למחרת התובע התקשר אליי וביקש ממני את פרטי פוליסת הביטוח שלי ואמרתי לו שנתתי לו את כל הניירת והוא אמר שלא היה אז אמרתי לו שאתקשר אליו ואתן לו את הפרטים וכך עשיתי. הצעתי לתובע 500 ₪ כדי לתקן את הנזק שלו והתובע אמר שהוא יבדוק כמה זה יעלה ולמחרת התקשר ואמר שזה יעלה יותר מ – 1,000 ₪ כי רק הפנס זה 500 ₪. אמרתי לו שזה נראה לי מופרז לגמרי וביקשתי שיבדוק בעוד מקום. באותו מעמד אמרתי לו גם לו הייתי פוגע בך אז החומר של המילוי שנפל היה מונח על הכביש, לא ראינו כלום, אמרתי לו אתה בטוח שבכלל פגעתי ברכבך? אמר לי – שפגעתי ברכבו. למחרת הוא טילפן ואמר לי שזה צריך לעלות יותר מ – 2,000 ₪ והצעתי לו שיילך למוסך שלי ושיתקן את הנזק במוסך שלי ונתתי לו את פרטי המוסך שלי והוא לא עשה כן. אח"כ הודיעו לי מהביטוח שהוא פנה לביטוח שלי ואמרתי לביטוח שלי שאני חושב שישיותר מידי סימני שאלה מסביב לאירוע. אח"כ קיבלתי את התביעה. אני מתרכז בעובדות ורוצה להעיר הערה אחת, אני לא פרנואיד, אם מישהו טוען משהו אז אי מקבל את הטענה שלו ברצינות והוא אמר לי שאני פגעתי בו וברגע הראשון לא הטלתי ספק בזה ואח"כ התחילו לקפוץ לי סימני שאלה – 1. מה שציינתי קודם לגבי חומר המילוי שלא ראו אותו אם נפל היה צריך לראותו על הכביש, 2. הרכב שלי כהה, כמעט שחור, הרכב שלו הוא כמעט לבן, לא היתה מריחה של לבן על שחור או שחור על לבן ולא ראו שום סימן ברכבי. היה צריך להראות איזשהו סימן. לכן, לא הייתי מוחלט לגבי העניין הזה אם פגעתי או לא פגעתי ברכבו של התובע. כשקיבלתי את כתב התביעה אז עיינתי בחומר שהוא צירף וראיתי את התמונות ונראה לי מהתמונות שזה מוכיח חד משמעית שלא יכלה להיות פגיעה כפי שהתובע תיאר אותה והצילומים מוכיחים את זה. התמונות גם מראות כמה דברים שלו היתה פגיעה בכלל אז היה צריך להיות במכסה הגלגל החליפי של הרכב שלי, הוא הכי בולט מאחורה אבל המכסה של הגלגל הזה הוא עשוי מפלסטיק גמיש והוא לא היה גורם לשום פגיעה וגם המיקום שלו כזה שלא יכול לגרום לפגיעות באותו מקום וגם לא ייתכן שהוא יגרום לחורים במילוי שהיה ברכב של התובע. בתמונות שהתובע צירף לכתב התביעה רואים גם שיש כאן פגיעה מאחורנית, ישנה, שמילאו את כולה בחומר מילוי וזה מזמן כי רואים חלודה מתחת לחומר המילוי של המתכת. לכן אני אומר שהיתה תאונה קודמת והתובע מנסה להוציא ממני נזק והפרשנות שלי היא שלא ייתכן שהיתה פגיעה של הרכב שלי ברכב התובע, מה שהיה שם אני לא יודע. לגבי השמאות, ראיתי שני דברים שהפליאו אותי, האחד, מועד השמאות היה כ – 3 חודשים אחרי האירוע ומה הרלוונטיות של זה אני לא יודע ושנית, התובע אמר לי שהפנס עולה 500 ₪ והשמאי העריך את זה ב 250 ₪. גם זה מעורר בי סימני שאלה איך להתייחס לדברים ששחר העיד. לכן, אבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות".