אברמוב נ' שלמה SIXT

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, ע"ס של 33,400 ₪, עקב נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 29/9/16.

סכום התביעה כלל נזק לרכב (אובדן מוחלט) בסך של 18,543 ₪, גרירה 732 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 936 ₪, רכב חליפי ועוגמת נפש.

נהג הנתבעת הכחיש את אחריותו לתאונה וכן טענה הנתבעת כנגד גובה הנזק הנתבע, בעיקר לעניין הדרישה לעוגמת נפש.

ביום 16/4/18, התקיים דיון בנוכחות הצדדים. היות ונגד נהג הנתבעת הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה, נקבע כי יש להמתין לתוצאות הכרעת הדין בבית המשפט לתעבורה. על מנת שהצדדים לא יצטרכו להתייצב שוב בבית המשפט, התאפשר לנתבעת לשאול את התובע שאלות לעניין הנזק וכך היה.

התובע הסביר את דרישתו לעניין השכרת הרכב ואת תביעתו לעוגמת נפש בסך של 2,000 ₪.

ביום 13/6/18, התקיים דיון בבית המשפט לתעבורה, במסגרתו הודה נהג הנתבעת באחריותו לתאונה, כי עבר ברמזור אדום וגרם לרכבו של התובע נזקים. לאור הודאתו של הנהג, בעקבותיה הורשע בעבירה, נותרת שאלת הנזק בתיק זה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה והמצורף לו ולאחר ששמעתי את התובע, אני מקבלת את מלוא טענותיו של התובע ביחס לנזק שנגרם ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 31,188 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה, 29/9/16, ועד מועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאותיו, קודם ולאחר הגשת התביעה, בסך של 1,500 ₪ וכן את אגרת בית המשפט בסך של 334 ₪.

לאחר ששמעתי את התובע, איני מוצאת מקום לפסוק לטובתו פיצוי בשל עוגמת נפש. פיצוי זה נפסק במקרים חריגים ולא מצאתי כי זהו המקרה בו יש לפסוק פיצוי עבור עוגמת נפש.