אביטל נ' מכללת א.ר. פסגות בע"מ

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, ע"ס של 2,000 ₪ , עקב חיובה בסכום זה, על ידי הנתבעת. בדיון שהתקיים ביום 4/11/19, עדכנה התובעת כי שילמה 2 תשלומים לנתבעת, סה"כ 606 ₪.

לטענת התובעת, ביום 13/12/18, שוחחה טלפונית עם יועצת לימודים אצל הנתבעת, מסרה, לבקשתה, מספר כרטיס אשראי לביטחון, כאשר הובהר לה כי כרטיס האשראי ימומש לאחר רישום מסודר ללימודים. התובעת לא חתמה על הסכם מול הנתבעת ולא למדה אצל הנתבעת. למרות זאת, חייבה אותה הנתבעת בתשלום הראשון ואיימו כי ימשיכו ויחייבו אותה עד למלוא הסכום, בסך של 3,700 ₪. בדיון שהתקיים ביום 4/11/19, עדכנה התובעת כי שילמה 2 תשלומים לנתבעת, סה"כ 606 ₪.

התובעת טענה כי פנתה לנתבעת לקבל ייעוץ לקראת לימודים וללא כל התחייבות מצידה.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי ביום 13/12/18, התובעת התקשרה עימם בהסכם לרכישת קורס יזמות נדלן , שהחל ביום 13/1/19 . בשיחת הטלפון שנעשתה אל מול התובעת הובהר לה כי תנאי ביטול הרישום הם על פי ההסכם, אשר יישלח אליה. הנתבעת שלחה לתובעת את טופס ההרשמה והסכם ההתקשרות .

ביום 7/1/19 , הודיעה התובעת לנתבעת על ביטול השתתפותה בקורס עקב בעיות כלכליות וחוסר התעניינות בקורס. לטענת הנתבעת, לאחר קבלת המייל, פנתה אל הנתבעת טלפונית והוסברו לה השלכות ביטול ההסכם.

הנתבעת הפנתה לתנאי ההסכם, שם נרשמו תנאי ביטול ההסכם. הנתבעת חייבה את התובעת ב50% משכר הלימוד , בהתאם להסכם. הנתבעת הכחישה את הטענה כי כרטיס האשראי שמסרה התובעת היה לביטחון בלבד , אלא נאמר לה כי היא צריכה למסור את פרטי כרטיס האשראי עבור הקורס.