נתנאל נ' בן ימין

רקע כללי וטענות התובע

ביום 22.9.14 חתמו הצדדים על הסכם שכירות שבו שכר התובע מהנתבעת דירה ברחוב הירקון 35 א' בתל אביב, וזאת לתקופה מיום 1.10.14 ועד ליום 30.9.15. דמי השכירות הועמדו על סך 2,500 ₪ לחודש כולל ארנונה ומים.

במעמד חתימת ההסכם שילם התובע לנתבעת 3,000 ₪ במזומן ומסר 12 שיקים על סך 2,000 ₪. סוכם כי את יתרת תשלום דמי השכירות, קרי 3,000 ₪ ישלם התובע לנתבעת בחודש אפריל 2015. במסגרת המו"מ לקראת כריתת הסכם השכירות התחייבה הנתבעת כלפי התובע כי בדירה יבוצעו מספר שיפוצים ושינויים אשר יאפשרו לתובע מגורים ראויים בדירה.

התובע טוען כי הנתבעת לא טיפלה בדירה בהתאם למוסכם בעל פה בין הצדדים ולפיכך התובע לא הסכים להמשיך להתגורר בדירה. ביום 1.1.15 פנה התובע לנתבעת בהודעה כי אינו מעוניין להמשיך להתגורר בדירה וכי מעוניין להגיע לסיום ההתקשרות בחוזה זה. על אף שעזב את הדירה, שילם התובע שיק עבור חודש ינואר. ביום 13.1.15 פנתה הנתבעת לתובע בבקשה לפנות חפציו מהדירה על מנת שדייר אחר יכנס להתגורר בדירה. ביום 25.1.15 הגיע התובע לדירה על מנת לאסוף את מעט חפציו שהושארו בה אך דלת הדירה הייתה נעולה. רק ביום 16.2.15 הנתבעת אפשרה לתובע להוציא את מעט חפציו שנותרו בדירה ואף התובע הבחין כי ככל הנראה בתקופה בה לא התגורר בדירה, קרי החל מחודש ינואר, שהו דיירים אחרים בדירה. בחודש מרץ סוכם בין התובע לנתבעת כי החל מחודש מרץ ועד לסיום ההתקשרות בהתאם לחוזה, תעביר הנתבעת מידי 10 בחודש לתובע את החזר דמי השכירות החודשיים, שכן השיקים שנתן התובע לנתבעת נפרעו מבעוד מועד בצ'יינג'. החל מחודש יוני 2015 ועד חודש ספטמבר כולל, הנתבעת לא החזירה הנתבעת לתובע את דמי השכירות ובסך הכל 8,000 ₪ בתוספת 500 ₪ ששולמו לנתבעת במזומן עבור חודש מרץ.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת הצדדים הגיעו להסדר פשרה לפיו הנתבעת תשיב לתובע דמי שכירות עבור שלושה חודשים בלבד. בנוסף, טוענת כי בהתאם להסכם השכירות, על התובע לשאת במלוא דמי השכירות עד סוף התקופה הקצובה ולא זכאי לקבל מהנתבעת כל סכום. התובע לא יכול להתלונן על טיב הדירה מכיוון שעל פי סעיף 12 להסכם הוא מצא את הדירה ראויה למגורים, למעט הרשימה בנספח ב' להסכם אשר לא צורפה.

עד כאן טענות הצדדים.

מטענת התובע משתמע כי בחודש מרץ נכרת הסכם חדש/נוסף ובו התחייבה הנתבעת להשיב לתובע את יתרת דמי השכירות ששילם מבעוד מועד.

הנתבעת קיבלה מהתובע 12 שיקים ולטענתה פרטה אותם אצל חלפן כספים. על כן, הנתבעת טענה כי לא יכלה להחזיר לתובע את השיקים המקוריים וסוכם כי הנתבעת תשיב מידי חודש כספים לתובע.