ת"ק 61066-06-14 מור יוסף נ' סלקום ישראל בע"מ

לפניי תביעה לתשלום סך של 25,000 ש"ח בגין הפרות שונות של חיובי הנתבעת כלפי התובע, לטענתו.

1. בכתב התביעה – אשר תוקן בהמלצת בית המשפט משלא היה מפורט דיו – נטענו ערב רב של טענות שאלה עיקריהן: (א) הנתבעת חייבה את התובע משך כשנתיים בתשלום עבור שירותי GPS אף שמעולם לא השתמש בשירות או ביקש לקבלו; (ב) הנתבעת השיתה על התובע "חיובים אסטרונומיים" על מכשירים סלולריים שרכש ממנה. השוואת מחירים שערך העלה כי בארצות הברית המחירים זולים בהרבה. התובע תוהה בכתב התביעה: "האם בית המשפט יכול לספק הגנה לצרכן. או זה שוק פרוץ שאפשר לקחת כמה שיותר"; (ג) התובע ביטח אצל הנתבעת את מכשירו הסלולרי, וכשאיבד אותו בא למרכז שירות כדי לקבל מענה. לאחר המתנה של שעה וחצי, נאמר לו "שהביטוח נעלם כאילו לא היה". לדבריו, טענת נציג הנתבעת הייתה שבכל מקרה את המכשיר הזה אין אפשרות לבטח; וכי אינו יכול לעזוב את החברה כיוון שהוא מחויב בחוזה, אך היו נחמדים אליו ומכרו לו מכשיר חדש בהנחה; (ד) התובע מבקש פיצוי בגין חודשיים שבהם הקווים נפלו, על שעות שהטלפון נותק ועל הפרעות ורעשים שפגמו בשירות – כל זאת בשעה שהתובע שילם מחיר מלא; (ה) הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע הגיע לחנות ברחוב דיזינגוף בתל אביב, צעק וגידף, וכי יש בחזקתה הקלטות של האירוע. על כן מבקש התובע תיעוד במענה לשאלה כמה פעמים ביקר במרכז השירות לאחר שחויב חיובים מיותרים. לדבריו, מידע זה חשוב כדי שבית המשפט יוכל להבין את הסיבה שבעטיה הוא נדרש לבטל את כרטיס האשראי שלו; (ו) הנתבעת סירבה לשלוח לתובע ניירת וחשבונות בזמן שהיה מנוי אצלה. את החשבונות הוא קיבל רק לאחר שהגיש תביעה, שיחות טלפון רבות והבטחות שלא קוימו; וגם אז לא נשלח כל החומר שביקש. לבסוף עירב אדם שלישי שאליו נשלחה הניירת; (ז) התובע נסע לחו"ל וביקש שיסגרו לו את הטלפון לחודש והטלפון היה מנותק לגמרי. למרות זאת הוא קיבל חשבון על סך של כאלף או אלפיים ש"ח, והפרדוקס היה שבחודש הקודם הוא שוחח בטלפון הרבה וקיבל חשבון נמוך במידה משמעותית. הוא פנה לנתבעת בנושא (וכפי הנראה לא נענה); (ח) התובע רכש מהנתבעת מחשב נייד. למחשב היו בעיות טכניות אך הנתבעת סירבה לקבלו חזרה. התובע טען שאף שדובר במחיר מבצע לסטודנטים, הוא לא הציג להם תעודת סטודנט, ולמרות זאת מכרו לו את המחשב; (ט) התובע טוען שסיכם עם הנתבעת על חיוב סך של 60 ש"ח בחודש בגין שירותי אינטרנט, אך גבו ממנו 80 ש"ח לחודש, ובשל כך ניסה להחזיר את המחשב, ללא הצלחה. לדבריו העושק נמשך כשנתיים בגלל שהיה מחויב בחוזה; (י) כל פעם שביצע עסקה, הוא גילה שמחייבים אותו בגין שירותים שלא ידע על אודותם ושלא ביקש לקבלם – חיובים שמופיעים "בשורות הקטנות". שיחות והסכמים שהיו לו עם אנשי מכירות התגלו כשקריים כיוון שבשורות הקטנות היה כתוב אחרת; (י"א) התובע עותר שבית המשפט יכיר בעגמת הנפש שגרמה לו הנתבעת וכן בהפסד כספי; (י"ב) הנתבעת הציגה אותו בכתב ההגנה באופן שקרי ונבזי העולה כדי לשון הרע; (י"ג) לסיכום טוען התובע כי הנתבעת עשקה אותו, רימתה אותו וגנבה ממנו כסף. התובע מסכם בכך שכל סכום שייפסק לזכותו ייתרם לקבוצת "כרובית" שמבשלת ארוחות למבוגרים עריריים ולניצולי שואה.

    

2. בעדות על פה לפניי הוסיף התובע לטענותיו האמורות מספר טענות נוספות ובהן שזייפו את חתימותיו על חוזים; ושלא קיבל את החוזה הנוגע לרכישת המחשב. לשאלת בית המשפט מדוע אין בכתב התביעה פירוט כלשהו של הטענות הנתמך באסמכתאות מתאימות, השיב התובע כי ביקש מהנתבעת את הניירת הרלוונטית אך לא קיבל אותה.

    

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט המתייחס, בעיקרו של דבר, לשלוש טענות עיקריות מבין אלו שהעלה התובע: (א) היא הבהירה כי ביום 9.6.2010 התקשר התובע עמה בהסכם לרכישת מכשיר שבמסגרתו קיבל הטבה של שירותיGPS בחינם. בהסכם צוין כי ככל שהתובע יפסיק את השירות לקו של הנתבעת או תופסק התכנית, תתבטלנה ההטבות שהוקנו לו במסגרת העסקה (סעיף 5.2 להסכם, אשר צורף לכתב ההגנה). ביום 9.3.2011 ביצע התובע עסקה חדשה שבמסגרתה רכש מכשיר אחר והחליף את תכנית החיוב. החל ממועד זה נסתיימה ההטבה שממנה נהנה התובע. הן בהסכם הקודם הן בהסכם החדש צוין במפורש כי כל ההטבות שמהן הוא נהנה עד כה – בטלות (סעיף 5.1.4 להסכם החדש, אשר צורף אף הוא לכתב ההגנה). הנתבעת מדגישה כי החיוב החודשי בגין השירות הופיע בחשבוניות שנשלחו אל התובע מדי חודש בחודשו, והתובע לא השיג על כך. משכך חויב בסך של 192.88 ש"ח בגין שירות זה. במצב דברים זה טוענת הנתבעת כי החיוב בוצע כדין ואין עילה להשבתו; (ב) הנתבעת טוענת כי מכרה לתובע מחשב במבצע המיועד לסטודנטים בתנאי שיעביר לה העתק של תעודת סטודנט. אף שהתובע לא עמד בהתחייבות זו, לא ראתה לבטל את העסקה. ביום 23.5.2011 הגיע התובע אל מרכז השירות של הנתבעת בטענה שהמחשב "לא עובד לו". נציג הנתבעת מצא שקווי הטלפון של התובע הושעו בעקבות חוב, ולפנים משורת הדין ביטל את השהיית הקו לשביעות רצונו של התובע. ביום 4.10.2011 הגיע התובע פעם נוספת אל מרכז השירות כשהוא מלווה בחבר, והקליט את השיחה שקיים עם נציג הנתבעת. התובע טען כי הוא מחויב עבור המחשב בסכומים גבוהים מאלה שהסכים לשלם, אך נציג הנתבעת שיקף לו כי התשלומים שנגבים ממנו תואמים את המוסכם. הנתבעת מכחישה את טענת התובע שלפיה "החזיר" את המחשב (יצוין כבר עתה כי בדיון הודה התובע שהמחשב בחזקתו); (ג) הנתבעת כופרת בטענה שלא שלחה לתובע חשבוניות. לטענתה, היא שלחה לו אותן למען שהיה רשום אצלה, ולאחר מכן – בהתאם לבקשתו, לכתוב דואר אלקטרוני שמסר לה. לטענת התובעת, כתובת זו היא של חברתו של התובע, וייתכן שמאז שהחשבוניות נשלחות לשם – התובע לא בדק אם הן אכן נתקבלו. לבסוף נטען כי הסעד הנתבע אינו מבוסס בראיות, מופרז ואין עילה לתתו. טענותיה של הנתבעת נתמכו באסמכתאות מתאימות ובהן דוחות של הערות המשקפות תרשומת של נציגי הנתבעת מזמן אמת והסכמים הנחזים להיות חתומים על ידי התובע.

    

4. לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לעיוני ושמעתי את עדותו של התובע, מצאתי שדין התביעה להידחות. כפי שעולה מהפירוט האמור, כתב התביעה כולל טענות רבות ומגוונות המייחסות לנתבעת שורה ארוכה של הפרות חוזיות ומעשי מרמה למכביר. כל זאת נעשה בלא שהתובע תמך את טענותיו ולו בקצה קציה של תשתית ראייתית מתאימה. כתב התביעה וכן עדותו של התובע אינם כוללים פירוט כלשהו של סכומים, תאריכים, נתונים או שמות של נציגים שעמם שוחח; לא צורפו חשבוניות והסכמים או לחלופין התכתבות עם הנתבעת או שיחות טלפון קונקרטיות המעידות על כך שהתובע ביקש לקבל חשבוניות או הסכמים ולא קיבל אותם. במצב דברים זה, אין לי אלא לקבוע כי התובע לא הוכיח את תביעתו ודינה להידחות.

    

5. מעבר לכך יצוין כי הנתבעת סיפקה מענה הולם לטענות הקונקרטיות שהעלה התובע ושניתן היה להבינן מכתב התביעה. בכלל זה הראתה הנתבעת כי זכותה לגבות תשלום בגין שירותיGPS  עוגנה בהסכם כתוב שהתובע נחזה להיות חתום עליו (וטענתו שזו אינה חתימתו הועלתה לראשונה בדיון אף שהסכמים אלה צורפו לכתב ההגנה לפני שתוקן, כך שהיה באפשרותו לטעון את הטענה בכתב התביעה המתוקן והוא לא עשה כן); לא הוכח כי הנתבעת גבתה מהתובע סכומי כסף גבוהים מאלה שהסכים לשלם בעד המחשב, וטענת התובע שלא קיבל עותק מההסכם לרכישתו הועלתה אף היא לראשונה בדיון. אף לא הוכחו הטענות הקונקרטיות לכך שהתובע לא קיבל חשבוניות או הסכמים כלשהם, ויש להניח כי ככל שהיה פונה לנתבעת בכתב בצירוף רשימה מסודרת של החשבוניות וההסכמים שהוא מבקש לקבל העתקים מהם – הוא היה מקבלם. לא הוכח כי התובע עשה כן.