ולנסי נ' עיט -שרותי תעופה ותיירות בע"מ

רקע

1.לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לפצות אותו בסך כולל של 5,970 ₪ בגין מחדלי הנתבעת שבאו לידי ביטוי באספקת מלון בניגוד להזמנתו ברמה נמוכה יותר ממה שהזמין. נוסף על כך, הארוחות לא סופקו באותו מלון אלא במלון אחר במרחק של 3 קמ"ש משם.

טענות התובע

2.ביום 8.6.16 הזמין התובע מהנתבעת חופשה משפחתית לקפריסין בין התאריכים 27.8.16-20.8.16. ההתנהלות של התובע עם הנתבעת נעשתה מול עובדת בשם לביאה. ההזמנה כללה טיסות, העברות, מלון ברמת 5 כוכבים בשם Azia על בסיס הכל כלול עבור 5 אנשים, התובע ורעייתו וכן שלושת ילדיהם. עלות ההזמנה ששילם התובע לנתבעת בסך כולל של 12,469 ₪.

3.למרות שההזמנה נעשתה כחודשיים וחצי לפני מועד החופשה. כחודש לאחר ביצוע ההזמנה נציגת התובעת, לביאה, פנתה לתובע והודיעה לו במפתיע ובאופן חד צדדי, כי במהלך החופשה לא יתאכסנו התובע ומשפחתו במלוןazia , אלא במלון laure שמדורג רק 4 כוכבים. השינוי הפתאומי הפתיע את התובע, אולם מכיוון שלא היה מדובר בשינוי דרמטי (ההבדל בין מלון 5 כוכבים ל- 4 כוכבים), קיבל זאת התובע בהבנה. עקב השינוי ביקש התובע מהנתבעת לקבל את ההזמנה המאושרת (וואוצ'ר) למלון החדש אך נדחה בלך ושוב. לאורך כל אותה תקופה הבטיחה לביאה לתובע שדרוג של חדרים, טיול ג'יפים וכן שיט על חשבון הנתבעת.

4.ביום שישי 19.8.16 בשעה 16:00 פחות מ- 20 שעות לפני הטיסה, הנתבעת שוב הפתיעה את התובע בהודעה חדשה, כי הוא ומשפחתו לא יתאכסנו במלון laure אלא במלון אחר בשם capitai cost שהינו מלון מדורג כ- 4 כוכבים על בסיס חצי פנסיון הכולל ארוחת בוקר וערב בלבד ולא כפי שנקבע בהזמנה המקורית, מלון 5 כוכבים על בסיס הכל כלול.

5.באותו יום שישי פנה התובע למנהל הנתבעת, מר מנשה יהודה, שהבטיח לתובע כי יערוך את הבירורים הנדרשים וישוב אליו. לאחר מספר דקות חזרה לביאה בצעקות אל התובע באומרה "למה אתם מתקשרים לבוס שלי, אתם לא סומכים עליי?". באותו יום שישי הנתבעת שלחה לתובע וואוצ'ר נוסף לימים ראשון עד שישי (יומיים פחות מאורך החופשה המלאה). הוואוצ'ר והיה עבור כניסה בשעות מוגדרות למלון laureהמרוחק 3 קילומטר ממלון capitai cost שהוזמן עבור התובע ומשפחתו.

6.ההזמנה המקורית של התובע הייתה, לחופשה על בסיס "הכל כלול". מטרתה של החופשה היתה לאפשר לתובע, לאשתו וילדיו ליהנות מחופשת "בטן גב".

אך לא כך היה, התובע ובני משפחתו היו צריכים לטרוח ולנסוע 3 קמ"ש במונית שעלותה 15 יורו לכיוון, כדי לשתות ולאכול ארוחת צהריים להמתין בכל פעם בתור לקבלה כדי להירשם או לקבל צמידים שמאפשרים כניסה לחדר האוכל. זאת כמובן בימים מוגבלים ובשעות מוגדרות.

7.כמו גם, במלון שבו שהו התובע ובני משפחתו לא סופקו שרותי אינטרנט חופשי, לא בחדרים ולא בשטחים הציבוריים, לכן נאלצו לרכוש שרותי אינטרנט על חשבונם.

בנוסף, במלון התגלו בעיות נוספות, כגון מיזוג האוויר, העדר מים לשתייה בארוחת הערב.

לפיכך, התובע סבור כי יש לפצותו בגין מחדלי הנתבעת כלפיו בהתאם לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

טענות הנתבעת