ת"ק 60090-12-16 אלוני נ' בולווארד נדל"ן - שותפות מוגבלת

לפניי תביעה קטנה על סך 18,600 ₪ אליהם התווסף סכום נוסף בסך של  5,000 ₪ בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש והכל בדרישת התובעת לפיצוי בגין הערכת חסר שביצעה הנתבעת בנוגע לפיצוי בגין איחור במועד מסירת הדירה.

מוסכם על הצדדים כי שולם פיצוי כנדרש לפי חישוב תשלום חודשי לשכירות בסך של 4,200 ₪, אלא שהתובעת טוענת שהתברר לה בשלב מסוים כי גובה השכירות הריאלי, בשים לב לגודל הדירה ומיקומה, גבוה מסך 4,200 ₪ ואיננו נופל מסך 5,000 ₪.

לאחר זמן, הוגשה  התביעה שבפניי במסגרתה התבקשתי להורות לנתבעת לפצות את התובעת בגין אותו הפרש על סך 800 ₪ חודשיים לכל אורך התקופה בחישוב של 150% ביחס ל – 8 חודשי איחור ראשוניים ו – 125% לחודשים לאחר מכן.

הנתבעת השיבה לטענות וציינה כי התובעת הסכימה גם הסכימה לסכום הפיצוי ואף ציינה במייל חוזר למכתב הראשון שקיבלה כי: "קיבלתי בהתרגשות את המכתב" (ראו נספח ד' לכתב ההגנה). לאור תגובה זו, ראתה הנתבעת בתובעת כמי שאין לה כל טענה לגבי גובה הסכום (כך גם עולה מהמייל הפנימי בהמשך לאותה התכתבות).

הנתבעת טענה כי התובעת שינתה את טעמה, משיקולים לא ענייניים,  רק בהמשך הדרך, לקראת תום תקופת 8 החודשים לאחר שהמכפלת צפויה הייתה לרדת מ – 150% ל – 125%.

התובעת טוענת כי הסכום שננקב על ידי הנתבעת, איננו משקף את מחיר השכירות הריאלי, שכן לקראת תום חוזה השכירות בדירה בה גרה (במקום אחר) ולאחר שניסתה למצוא דירה באזור הרלוונטי לצורכי שכירות, התברר לה כי המחירים המקובלים באזור גבוהים מהערכת הנתבעת.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו ובכתב ההגנה על נספחיו ולאחר שהקשבתי לטיעוני הצדדים בפניי, מצאתי כי דין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים:

ראשית, אינני יכול שלא לייחס כל משקל להסכמתה של התובעת להצעת התובעת בכתב ועוד בציון "קיבלתי בהתרגשות...". ניתן לעלות על הדעת סיטואציה בה צד יקבל בהתרגשות הצעה מסוימת ולאחר מכן, לאחר שיגלה כי המדובר בהצעה מקפחת, ישנה את עמדתו. ואולם, הדבר מתאים לסיטואציה בה הפער בין ההצעה לבין ההערכה המאוחרת הוא גבוה ואולי אף קיצוני. קיימת משמעות מסוימת, גם אם מוגבלת, להסכמה של התובעת להצעה של הנתבעת. בהקשר זה, עיתוי העלאת הטענות - מקץ 7 חודשים – אף הוא בעייתי ומעורר קושי.

שנית, בניגוד לנטען על ידי התובעת בסעיף 7 לכתב התביעה,  אינני מקבל את טענתה, גם לאחר שעיינתי במסמכים אותם צירפה כאסמכתא לטענותיה (מיילים שנשלחו מהתובעת לנתבעת), כי הביעה עוד בתחילת הדרך חוסר שביעות רצון ו/או חוסר הסכמה לסכום שננקב על ידי הנתבעת. מהמסמכים שהוגשו כנספחים לכתב התביעה ולכתב ההגנה וכן מדברי התובעת בדיון שהתקיים בפני, עולה באופן ברור כי המועד הראשון שבו התברר לתובעת כי המדובר בהערכת חסר הוא בחודש נובמבר - דצמבר 2017, קרי, כ - 6 חודשים לאחר שהנתבעת נקבה בסכום הפיצוי – 4,200 ₪.