ת"ק 5494-01-16 שלום נ' משה מלכה ואח'

נראה על פי קו ההגנה של נתבע 2, שהוא נוטל על עצמו את האחריות לפיצוי התובעת על נזקיה בעת שהותה אצלו בנופש, ואינו מטיל אחריות כלשהי על נתבע 1.

אשר על כן נדחית התביעה נגד נתבע 1 ללא צו להוצאות.

עדותה של התובעת הייתה מהימנה, ובעיקרו של דבר יריעת המחלוקת בין הצדדים מצומצמת באשר לתלאות שעברו התובעת ובני משפחתה במהלך נופש אצל נתבע 2.

התובעת ובני משפחתה התארחו אצל נתבע 2 במהלך חודש אוגוסט 2015 למשך 3 ימים ו-2 לילות, במהלכם שררו תנאי מזג אוויר קיצוניים בארץ, של חום ולחות.

נתבע 2 לא היה ערוך כראוי לתנאי מזג האוויר ולא הצליח לקרר כראוי את השטחים הציבוריים ואת חדריהם של התובעת ובני משפחתה (אשר שהו בשני חדרים).

אציין כי התובעת ובני משפחתה כללו חמש נפשות, זוג הורים ו-3 ילדים.

בני משפחת התובעת סבלו כמובן מאליו מתנאי מזג האוויר במלון, הן בשהות בחדרים והן בעת שהשתתפו בפעילות בשטחים הציבוריים, לרבות ארוחות והרצאות.

התובעת מתלוננת גם על מצב הבריכה, בעת שהותה במלון.

אנשי המלון מודים בכך שלא הצליחו לקרר את המלון באופן שיהלום את דרישות הנופש הסביר, והסבירו זאת בתנאי מזג האוויר החריגים.

הם טענו שנקטו בצעדים להגברת הקירור ולהקלה על הנופשים באי הנוחות שחשו, אך בוודאי שאין מקום למסקנה כי מדובר ב"כוח עליון".

התובעת ומשפחתה סבלו אי נוחות מהותית בזמן נופש שבו הם אמורים ליהנות, כאשר מיזוג אוויר נאות בעת שהות במלון הינו תנאי הכרחי לכך שהמלון עמד בחיוביו כלפי הנופשים.

תביעת התובעת לפיצוי בסך 15,000 ₪ מופרזת. החופשה עלתה לתובעת ומשפחתה כ- 5,500 ₪ בסך הכל, והתובעת ובני משפחתה יכלו בכל עת לעזוב את המלון ובכך להקטין את נזקיהם.

העובדה שהתובעת הציעה זאת לאנשי המלון והם הבטיחו לה בכל עת שהקירור במלון יתוקן בתוך זמן קצר, יש בה מענה חלקי עד מאוד לתהייה מדוע נמנעה התובעת מעזיבת המלון, שהרי היא נוכחה שוב ושוב שההבטחות אינן מתממשות.

מכאן המסקנה שהחופשה לא הייתה בבחינת חוויה קשה כל כך, כנטען.

אני אומד את נזקי התובעת ובני משפחתה בשל התנאים הקשים בעת החופשה, בסך של 3,000 ₪.