בן עמי נ' לוי ואח'

1.לפניי תביעה כספית, על סך 30,000 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות אי השלמת ביצוע עבודות בניית שלוש פרגולות אותן התחייבו לבצע. נוכח ניהול התובענה בהליך של תביעה קטנה ובהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.

2.לגרסת התובע, בתחילת חודש אוגוסט 2016 נכרת הסכם בין הצדדים לבניית שלוש פרגולות בתמורה לסך של 15,000 ₪. לטענת התובע נפלו פגמים וליקויים בעבודת הנתבעים. כך, סוג העץ שסופק נמצא שונה מהמוסכם בין הצדדים. כמו כן, הנתבעים הגם והחלו בביצוע העבודה לא השלימו אותה. לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים נאות התובע להסכים, כי העבודה תושלם למרות סוג העץ השונה, ואולם נדרש להוסיף סכום כסף בגין תיקוני קונסטרוקציה ותוספות עץ לחיזוק הפרגולות זאת בהתאם לאמור בהסכם ערוך בכתב שנחתם על ידי הצדדים – נספח ה' לכתב התביעה. חרף האמור, הנתבעים לא השלימו את ביצוע העבודה ומשכך נאלץ התובע לפנות לקבלן אחר לצורך השלמתן.

3.לגרסת הנתבעים, התובע התקשר רק עם הנתבע 1 ועל כן, לא קיימת יריבות בינו לבין הנתבעת 2. הנתבע 1 מאשר, כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה לביצוע עבודה בביתו הכוללת הקמת שלוש פרגולות פתוחות ורצפת דק. כך, השלמת העבודה בוצעה בתוך יום עבודה אחד ולשביעות רצונו של התובע. לאחר כשלושה חודשים לערך פנה התובע בבקשה לבצע עבודה נוספת – קירוי הפרגולות ברעפים - כשהצדדים סיכמו ביניהם את העלויות הכרוכות בביצוע העבודה הנוספת. לטענת הנתבע 1, מעולם לא חתם על כל מסמך מודפס בנוגע להסכמות עם התובע ולאחר שהתברר לו כי חתימתו זויפה – סירב להמשיך להתקשר עם התובע, בנסיבות בהן התובע חב לו כסף בגין העבודה הנוספת שבוצעה מבלי ששולמה תמורתה.

4.דיון במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 06.08.2017 ובסיומו הגיעו הצדדים לכדי הסכמה, לפיה, יפנו הם במשותף למומחה לכתב יד אשר זהותו תיקבע על ידי הנתבעים, לשם בדיקת המסמך המקורי שהוגש על ידי התובע כנספח ה' לכתב התביעה (להלן - המסמך). כן הסכימו הצדדים, כי התיק יוכרע בהתאם לתוצאות הבדיקה הגרפולוגית, באופן שאם ייקבע, כי המסמך מקורי, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 30,000 ₪, וככל שיקבע כי המסמך אינו מקורי – התביעה תידחה.

5.הגם והדבר לא פורש בהסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון נדמה כי הסכמת הצדדים נגעה אך למישור היחסים שבין התובע לבין הנתבע 1, בנסיבות בהן התובע לא סתר את טענת הנתבע 1, להיעדר יריבות בין הנתבעת 2. אשר על כן, דין התביעה כנגד הנתבעת 2, אפוא, להימחק ללא צו להוצאות.

6.ביום 06.12.2017 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעתו של המכון למדע פורנזי אשר מונה על ידי בית המשפט על פי בחירת הנתבעים, זאת כאמור, על יסוד הסכמת הצדדים. כעולה מחוות הדעת המסמך נמצא מהימן וכתבי היד בו נמצאו מקוריים בניגוד לגרסת הנתבע 1. הנה כי כן ועל יסוד עיון בממצאי חוות דעת המכון למדע פורנזי אשר מונה בהתאם להסכמת הצדדים לפיה, קביעת המומחה בשאלה- האם המסמך נשוא התביעה הוא מקורי, אם לאו – תכריע המחלוקת בתיק – סבורני כי יש לקבל התביעה.

7.לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – שב הנתבע 1 - בתגובתו לחוות הדעת -ועמד על גרסתו, כי לא חתם על המסמך (נספח ה' לכתב התביעה) ואף הציג חוות דעת מומחית לכתב יד ובדיקת פוליגרף פרטיות שערך מיוזמתו התומכות, לכאורה, בגרסתו. עם זאת, בשים לב לכך שחוות הדעת שהוצגו על ידי הנתבע 1 בוצעו באופן חד צדדי ללא הסכמת הצדדים ובשים לב לאמור לעיל, הרי שלא ניתן להסתמך עליהן וליתן להן משקל כלשהו. יתרה מכך, לא מצאתי לקבל האמור בחוות הדעת הנ"ל זאת נוכח אישורו של הנתבע 1 כי כתב היד המופיע על גבי ההסכם (נספח ה') הינו כתב ידו. משכך, לא מצאתי, כי יש בטענות הנתבע 1 כדי לסתור את חוות דעת המומחה ולחילופין, לא מצאתי שהוצגו נסיבות בעטיין רשאי הוא לחזור בו מההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים לצורך הכרעה בתיק זה.

8.סוף דבר - הנני מחייב, איפוא, את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 30,000 ₪, כאשר הסכום הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. עם זאת, לא מצאתי לעשות צו להוצאות מעבר לסכום הנ"ל באשר נדמה כי בהיעדר התייחסות מפורשת לעניין זה בהסכמת הצדדים – הסכום הנ"ל כולל אף את הוצאות המשפט.

התביעה נגד הנתבעת 2 נמחקת ללא צו להוצאות.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.