ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
52657-02-16
23/08/2016
|
בפני השופטת:
שלומית בן יצחק
|
| - נגד - |
התובע:
אלפרד חזום
|
הנתבעת:
אופרייט ליס בע"מ
|
| פסק דין |
בפניי תביעת התובע על סך 3,945 ₪ הנוגעת לנזקים שנגרמו למכוניתו (להלן – "הרכב") כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת ביום 25.9.15 (להלן – "התאונה"). הסכום הנתבע מורכב, בהתאמה, מנזקי רכוש – 2,895 ₪, שכ"ט שמאי שערך חוות דעת בנוגע לרכב – 550 ש"ח והוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
1. על פי הוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק דיני בצורה תמציתית.
סקירת טענות הצדדים
2.בכתב התביעה אשר הוגש מטעמו, ציין התובע, כי נסע בנסיעה ישירה, בכביש דו-סטרי. לטענתו, הגיח מולו רכב הנתבעת, אשר הוסע במהירות רבה על ידי מר גיל זייפר, וסטה לכיוון התובע, כאשר לתובע עצמו לא היתה אפשרות להסיט את הרכב לשם מניעת התאונה. לטענת התובע, כתוצאה מהתואנה, התנפצה המראה השמאלית.
3.בכתב ההגנה מטעמה של הנתבעת, נטען, כי התובע הוא זה שלא הקפיד שלא לחרוג מנתיב נסיעתו שלו, סטה עם הרכב לכיוון הנתיב בו נהג מר זייפר, פגע במראת רכב הנתבעת, שהתקפלה, אף כי לא נגרם לה נזק. לעניין הוצאות תיקון הרכב, טענה הנתבעת, כי שנת ייצורו של רכב התובע הינה 2010, כך שאין המדובר ברכב חדש, ובכל זאת לשם תיקונו נעשה שימוש בחלפים מקוריים, ששווים למעלה מ-2,000 ₪.
הדיון בפניי
4.בדיון שהתקיים בפניי ביום 16.08.16 העידו התובע, בנו ואשתו, אשר שהו ברכב בשעת התאונה וכן מר זייפר, נהג רכב הנתבעת.
5. התובע חזר על גרסתו שבכתב התביעה, מסר, כי הרחוב בו אירעה התאונה מוכר לו היטב, ואף ציין, כי בצד נתיב נסיעתו חנו מכוניות במפרץ חניה, ובצד השני, הוגבל שטח הנתיב בשל מכוניות חונות בצידי הכביש. לדבריו, כאשר הוא נוסע, חייב הצד שבא מנגד לעצור שכן אין די מקום למעבר. בנסיבות העניין, נהג מר זייפר במהירות שאינה מותאמת לתנאי הסביבה. התובע מסר לשאלת בית המשפט, כי בשעת הפגיעה, הרכב לא היה בנסיעה, אלא עמד.
6.מטעם התובע העידו אשתו ובנו. גב' חזום מסרה, כי המקום היה צר וכי בשעת התאונה רכב התובע היה בנסיעה מתונה (ראה דבריה בעמ' 2, ש' 30 לפרוטוקול הדיון) ואף הבן מסר, כי הרכב נסע בצורה איטית (ראה דבריו בעמ' 3, ש' 9-10 לפרוטוקול הדיון).
7.מר זייפר העיד ומסר, כי הנתיב בו נסע היה צר, והוגבל בשל חניית כלי רכב מצידו הימני, בעוד הנתיב השני, בו נסע התובע, היה פנוי. לדבריו, הוא נצמד לחלק הימני, בשל המקום הצר, והתובע הוא שסטה לכיוונו. אף עד זה מסר, כי המקום מוכר לו.