ק.ש. נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

עניינה של התביעה שלפני בטענה להפרת חובת סודיות של בנק.

רקע

1.בתקופה הרלבנטית לארועים מושא התביעה, היתה התובעת בעלת חשבון פרטי בסניף 138 של בנק יהב בחדרה (להלן: "החשבון הפרטי"). בנוסף לכך היו התובעת ובעלה בעלי חשבון משותף בסניף 123 של הבנק בירושלים (להלן: "החשבון המשותף").

2.במהלך תקופת קיומו של החשבון הפרטי, היתה התובעת היחידה שהורשתה לפעול בו ולטענתה, שלא הוכחשה, היא גם לא העניקה יפוי כח לכל אדם אחר לפעול בחשבון זה או לקבל בשמה או עבורה מידע מכל סוג שהוא המתייחס אליו.

3. אין חולק על כך שבחודש יולי 2014, במסגרת החשבון הפרטי, נטלה התובעת מהבנק הלוואה

בסך של 25,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"), כמו גם על העובדה שבמהלך חודש דצמבר 2014 התקשרה נציגת הבנק אל בעלה של התובעת, הציעה לו "אפשרות לממש הלוואה בכל תחום עד 35,000 ₪" וציינה כי באמצעותהלוואה זו הוא יוכל, בין השאר, "לסגור" גם את ההלוואה הקודמת בסך 25,000 ₪ - הלוואה שעל אודות נטילתה על ידי התובעת, הוא לא ידע דבר.

טענות התובעת

4.התובעת עותרת לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 33,500 ₪ ואלה הן טענותיה:

א.ההלוואה ניטלה על ידה בשעתה מבלי שהיא סיפרה עליה לבעלה ולא בכדי, שכן הלה

לא היה מעוניין בנטילת הלוואות משום שהוא מאוד מחושב כלכלית.