1.תביעה קטנה לתשלום סך של 10,000 ₪ בטענה כי בעת שערכה התובעת קניות בחנות מרשת הנתבעת נהגה הקופאית כלפיה בעצבנות ובגסות, תוך פגיעה ברגשותיה וכינויה בכינויי גנאי, כגון אנורקסית ולעיסת אפרסק בפניה שעף לעברה, וכי בסיום הקניה אף דחפה את עגלת הקניות של התובעת מחוץ לחנות ובשל ירידה באזור פתח החנות הידרדרה העגלה והתהפכה ומוצרים שנרכשו ניזוקו.
2.לפי גרסת הנתבעת, לאור בקשת התובעת לבטל רכישת שני מוצרים ולרכוש במקומם סיגריות, וזאת לאחר סיום החשבון וביצוע התשלום, הוסבר לתובעת כי אין מנוס מביטול הקניה כולה ועריכתה מחדש, וכך נעשה. אלא, שהתובעת לא הסכינה עם כך והחלה מלינה על כך ובתוך כך מטיחה בקופאית שביצעה את החשבון מחדש ואשר שימשה כקופאית ראשית, מילות גנאי המתייחסות למראה החיצוני שלה: "פרה" ו"פרה שמנה". אף על פי כן נמנעה הקופאית מלהשיב אך נוכח פגיעתה ביקשה את מנהלתה להמשיך בטיפול בחשבון עבור התובעת, כאשר התובעת ממשיכה להטיח בה עלבונות כל העת. מאחר שההתרחשות ארעה לקראת סגירת הסניף, פתחה הקופאית את הדלת ליציאת התובעת ושבה לדלפק קופה הראשית, אלא שהתובעת המשיכה באמירת דברי הגנאי ובתוך כך עזבה את אחיזתה בעגלת הקניות, וזו הידרדרה בשל כך בשיפוע הקיים.
3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות משלא הורם הנטל להוכחת גרסת התובעת.
בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.
4.כנגד עדות התובעת באשר להתרחשות כפי שהיא נטענת על ידה העידו בפניי הן הגב' מורל סייג, הקופאית הראשית שטיפלה בביטול החשבון ועריכתו מחדש לאור בקשת התובעת להחלפת מוצרים שנרכשו באחרים, והן העידה הגב' טטיאנה פידמליאק, מנהלתה של הגב' מורל אשר החליפה אותה בהמשך הטיפול בחשבון התובעת.
המדובר בעדויות פשוטות, בהירות, קוהרנטיות ואשר הותירו בי רושם מהימן.
5.שתי העדות העידו ברורות כי התובעת היא שכינתה את הגב' מורל בכינויי גנאי "פרה" ו"פרה שמנה", וכיוצ"ב, בעוד שהגב' מורל אינה משיבה, אך מפאת הפגיעה שחשה מהטחת הדברים בפניה ביקשה את הגב' טטיאנה להחליפה.
עוד העידה טטיאנה ואישרה את גרסתה של מורל כי אף לאחר שהחליפה את מורל לא חדלה התובעת והמשיכה באמירות פוגעניות כלפי מורל דוגמת: "בגיל צעיר כזה שמנה תראי איך היא נראית", עד שטטיאנה נאלצה לבקש אותה להפסיק על מנת שלא תהיה טעות בחשבון בשל הפרעות אלה. יתר על כן, בתגובה לכך איימה התובעת כי תיקח את שמה ותפנה עם זה למשהו ציבורי, כעדות טטיאנה.
לבסוף, ולאחר שהצליחה טטיאנה לסיים את החשבון, לאחר שהבהירה לתובעת באסרטיביות כי תחדל מאיומיה, ביקשה ממורל לפתוח את הדלת, מורל פתחה את הדלת ושבה לדלפק, המצוי במרחק של כ-4 מ' מהדלת. התובעת הגיעה לפתח הדלת וכעדות טטיאנה המשיכה לקלל את מורל, ותוך כדי כך עזבה את העגלה ומכיוון שיש שיפוע העגלה נסעה והתהפכה.
6.אמנם, התובעת צירפה לכתב התביעה מכתב שהופנה אליה מהנהלת הרשת במסגרתו צוין כי "בהמשך לשיחותינו הטלפוניות, אנו מבקשים לשוב ולהתנצל בפנייך על אופן התייחסותה של הקופאית בסניף מגה בעיר אפרידר, אשקלון...".
אלא, שאין בידי במקרה זה לקבל את התביעה רק על יסוד מכתב זה, אשר ניכר בו כי נכתב מתוך מגמה שירותית בלבד, וזאת כנגד העדויות שנשמעו בפניי ואשר נמצאו מהימנות עליי ובהעדר כל ראיה אחרת מטעם התובעת.
תחילה יצוין כי המדובר במכתב כללי ולאקוני שאף אינו מציין את שמות המעורבים, ללא התייחסות קונקרטית למקרה, דוגמת מהי ההתייחסות בגינה מתנצלים, האם מדובר באמירה, במעשה, או בכל דבר אחר, על איזה יסוד נאמרים הדברים ובאם מדובר בהודאה של הקופאית.
זאת, כאשר מנגד, העידה בפניי מורל ברורות כי היא הודיעה חד משמעית על סירובה להתנצל בפני התובעת לאור העובדה כי היא זו שנפגעה ממנה ולא להיפך, וכי כך תעשה אף אם יעלה לה הדבר במשרתה. פגיעתה של מורל בשל האמירות המתייחסות למראה החיצוני שלה ניכרה בה במהלך עדותה ומצאתי לתת אמון מלא בדבריה.
יצוין כי אף להבנת התובעת המדובר בהתנצלות הנובעת מגישה שירותית לאור עדותה לפיה "כתבתי מכתב למגה וזה כמו סרט נע 'אנו מתנצלים'". (עמ' 5 לפרוט' ש' 12).
עדות מר קלר בדבר אופן התנהלות מחלקת השירות בנתבעת במקרים מסוג זה אף היא מתיישבת עם הדברים: "אם לקוח חש פגוע אנחנו נוהגים לקחת אחריות ולבקש סליחה במידה וחש פגוע בסיטואציה כזו או אחרת. חשוב לנו לסיים סיטואציות בצורה מכובדת." (עמ' 4 לפרוט' ש' 10-11).
התנהלות מסוג זה יש אך לשבח.
אלא, שכאשר הגיע העניין לערכאות, עומדת הנתבעת על הצגת המקרה לאשורו, וכעדות מר קלר: "מאחר והגב' פנתה לערכאות משפטיות על לא כלום אנחנו כאן כדי להוציא את מגה בצורה נקיה... לא סתם הגיעו העדות כדי לציין מה קרה שם." (עמ' 4 לפרוט' ש' 11-15).
7.מכל המקובץ, בהעדר הוכחת גרסת התובעת התביעה נדחית.