דיין ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

1.לפניי תביעה לפיצוי על-סך 24,000 ₪ בגין ביטול טיסה מזנזיבר לתל-אביב, שגררה עיכוב בהגעה לישראל וגרמה, לטענת התובעים, להוצאות בגין רכישת ביגוד ומזון, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש. התובעים רכשו מידי הנתבעת כרטיסי טיסה הלוך ושוב לזנזיבר, בטיסה ישירה הכוללת אוכל כשר. עת טסו מישראל לזנזיבר ביום 16.10.17, חל עיכוב בן 6 שעות ולפיכך חילקה הנתבעת שוברי מזון ושתיה בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה ושינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 (להלן: החוק). טיסתם המתוכננת של התובעים חזרה לישראל, ביום 25.10.17, עוכבה כארבע שעות בשל תקלה במטוס שבסופו של דבר לא תוקנה. אז הפנתה הנתבעת את התובעים ללינה באכסניה שלטענתם לקתה בתנאים ירודים ביותר ולא הוגש להם שם מזון כשר ולפיכך נאלצו התובעים לאכול במשך יממה קרקרים בלבד. לאחר יממה ממועד הטיסה המקורית הגיעו התובעים לשדה התעופה, עלו לטיסה, או אז נודע כי הטיסה מתעכבת בשל תקלה במטוס, ובהמשך שוב בוטלה הטיסה והתובעים הופנו על-ידי הנתבעת ללינה במלון אחר. גם שם לא הוגש לתובעים מזון כשר. למחרת, בכניסת השבת, יצאה טיסה ישירה לישראל אליה לא הצטרפו התובעים בהיותם שומרי מצוות, ועל כן הופנו על-ידי הנתבעת ללינה במלון למשך סוף השבוע. רק ביום 29.10.18 חזרו התובעים לישראל בטיסת קונקשיין דרך אדיס אבבה, שבמהלכה לא הוגש להם מזון כשר. במהלך ימי העיכוב בחזרה ארצה נאלצו התובעים לרכוש מזון כשר בעלות כוללת של 350 ₪ וביגוד בעלות של 400 ₪ היות שלא נותרו ברשותם בגדים נקיים. התובעים פנו לנתבעת לקבלת פיצוי, אולם זו בחרה לפצותם בסך כולל של 4,160 ₪ בלבד בגין ביטול שני כרטיסי הטיסה ודחתה פנייתם בנוגע לייתר רכיבי הפיצוי שדרשו, ומכאן התביעה.

2.הנתבעת אינה מכחישה את הטענות באשר לביטול הטיסה לישראל ביום 25.10.17 וטוענות לאילוצים נוכח תקלות במטוסים אשר גרמו לעיכוב החזרת התובעים לישראל רק ביום 29.10.17 בטיסת קונקשיין חלף הטיסה הישירה שהזמינו.

עם זאת טענה הנתבעת כי די בתשלום הפיצוי הסטטוטורי כקבוע בתוספת הראשונה לחוק בסך 2,080 ₪ לכל אחד מהתובעים. ביחס לטענות התובעים באשר לתנאי הלינה באכסניה, טען נציג הנתבעת כי מדובר במלון המופיע באתרי המלונאות בעולם, לרבות באתר "בוקינג" וככל שהיו תקלות נקודתיות במלון הרי שהן אינן בשליטת הנתבעת. עוד נטען כי הנתבעת פעלה נמרצות לספק לכלל הנוסעים לינה במלון עקב ביטול הטיסות, וכי סופקו מזון ושתיה בהתאם להוראות החוק. עוד נטען כי את יתר הלילות עד לטיסה חזרה בילו התובעים במלון ברמה גבוהה, טענה שלא הוכחשה על-ידי התובעים.

3.לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן, ולהלן נימוקיי.

4.השאלות הטעונות הכרעה בתביעה זו הן האם זכאים התובעים לפיצוי, מעבר לפיצוי שניתן להם בגין ביטול הטיסה בשל כך שלא קיבלו אוכל כשר במהלך ההמתנה לטיסה החלופית, לרבות, בבתי המלון בהם שהו; בגין הביגוד והמזון הכשר שרכשו; בגין הטסתם לישראל בטיסת קונקשיין במקום בטיסה ישירה ובשל העיכוב של ימים אחדים בחזרתם ארצה.

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי טיסתם חזרה של התובעים בוטלה ומחמת כך פיצתה הנתבעת את התובעים בסך 4,160 ₪ בהתאם להוראות החוק [וראו מקרה דומה בת"ק (פ"ת) 15955-03-18‏ ‏סופיה קוצ'וק ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (12.8.2018)].

 גם בעניין קוצ'וק היו התובעים אמורים לטוס מזנזיבר לישראל ביום 25.10.17, טיסה שכאמור בוטלה. שם נקבע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי נוסף מעבר לפיצוי הסטטוטורי שקיבלו בשל ביטול הטיסה. ואולם בשונה מענייננו, חזרו התובעים שם בטיסה ישירה ארצה בליל שבת, בעוד שהתובעים שבפניי חזרו לישראל רק יומיים אחר כך, ולפיכך מצאתי לאבחן את עניינם של התובעים מהמקרה מתואר לעיל.

6.לעניין שירותי המזון שסופקו, התרשמתי ממהימנות התובעים כי נאלצו לממן מזון כשר ואת הביגוד שרכשו. יובהר כי ממילא לא הוכח על-ידי הנתבעת כי הוגש לתובעים אוכל כשר ולכן עתירת התובעים לפיצוי בסכום סביר למימון צרכיהם הבסיסיים הניחה את דעתי, הגם שלא הוגשו אסמכתאות לתשלום בתמיכה לתביעתם. לפיכך מצאתי לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 750 ₪ בהתאם להוצאות הישירות שהצהירו התובעים כי ביצעו.

7.עוד מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם פיצויים לתובעים בסך 1,500 ₪ בגין העיכוב הממשי בן ארבעה ימים בטיסת החזרה לישראל שגרם לאובדן ימי עבודה ולפגיעה בשיגרת חייהם של התובעים. ברכיב פיצוי זה נתתי דעתי גם לאי נוחות שנבעה מטיסת הקונקשיין חלף הטיסה הישירה שהזמינו התובעים, כמו גם לכך שלא הוגש להם אוכל כשר בטיסה כפי צורכם.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2250 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪ תוך 30 ימים שלא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.