בן שמחון ואח' נ' אלוש ואח'

צד ג': עומר אבו גאנם

1.התובעים והנתבעים מתגוררים בבתים פרטיים המצויים בסמיכות. הנתבעים ביצעו עבודות עפר בחצר ביתם באמצעות צד ג', שהוא קבלן לעבודות עפר (להלן: הקבלן) ואשר השתמש ב-"בובקט" לביצוע העבודות. בשלב מסוים, הבובקט התהפך ונפל על קיר מחסן ביתה של התובעת וגרם לנזקים למחסן. מכאן התביעה.

2.הנתבעים שלחו הודעת צד ג' כנגד הקבלן והאחרון הגיש כתב הגנה. לדיון שהתקיים במעמד הצדדים, התייצבו התובעת והנתבעים, אך הקבלן לא התייצב. כמו כן, מעיון בכתב ההגנה מטעם הקבלן אין גרסה סדורה בפיו, כיצד נפל הבובקט על קיר המחסן של התובעת ולאחר נפילתו, איזה סוג של נזקים גרם. כתב ההגנה של הקבלן יש בו הכחשות כלליות של האירוע מושא התביעה וללא גרסה סדורה מה באמת אירע במקום עם הבובקט.

3.על פניו, לנתבעים 1 ו-2 יש אחריות כלפי התובעת לנזקים שנגרמו למחסן, בהיותם הבעלים של המקרקעין שבהם בוצעו עבודות העפר ובשל היעדר פיקוח נאות על עבודתו של הקבלן. כמו כן, הקבלן גם נושא באחריות על הנזקים שנגרמו לתובעת בהיותו האחראי והמפעיל של הבובקט. לפיכך, הנתבעים והקבלן נושאים באחריות על הנזק שנגרם למחסן של התובעת, כמעוולים במשותף , קרי ביחד ולחוד.

4.נותרת שאלת גובה הנזק. התובעת צרפה לכתב התביעה "הצעת מחיר" לפיה סך הנזקים שנגרמו לה הם 18,252 ₪. עם זאת, הצעת המחיר איננה נושאת שמו של אדם מסוים כמי שערך את "הצעת המחיר" ויש בחלקה התחתון סימן של חותמת עם המילים "תקשורת כללית" עם מספר טלפון. בכותרת של "הצעת המחיר" נאמר "חמי שיפוצים". במילים אחרות, לא ניתן לדעת מהמסמך שנושא את הכותרת "הצעת מחיר" מה זהות האדם שערך את המסמך. אם לא די בכך, אותו אדם לא הובא כעד במשפט. ואף זאת, לא מדובר בחוות דעת של שמאי שנערכה כדין. לפיכך, אין לייחס משקל כלשהו למסמך הנושא את הכותרת "הצעת מחיר".

5.בנסיבות אלה, הנני קובע שהתובעת לא הוכיחה את גובה הנזק שנגרם לה מנפילת הבובקט. עם זאת, הוצגו תמונות של המחסן אשר מראות שאכן נגרם נזק למחסן ועל כך יש לפצות את התובעת בדרך של "אומדנא דדיינא", היינו לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

6.על כן, הנתבעים 1 ו-2 (הנרי אלוש וסיגל אלוש) וכן צד ג' (עומר אבו גאנם), ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

א.6,000 ₪ בגין הנזק למחסן.

ב.1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.