ת"ק 50936-02-14 נפאע נ' נימצוביץ,עו"ד

הנתבע הנו בעל משרד עורכי דין העוסק, בין היתר, בגביית חובות (להלן- המשרד). במסגרת עבודתו פתח המשרד תיק הוצאה לפועל נגד התובע בגין חוב פלוני. הצדדים הגיעו להסדר תשלומים במסגרתו יפרע החוב בשלושה תשלומים. התובע שילם את התשלום הראשון בהפקדה בנקאית וסוכם כי את שני התשלומים הנוספים ישלם באמצעות שני שיקים דחויים. השיקים נשלחו לטענת התובע, אך אבדו בדואר. לאור כך הסכימו הצדדים כי שני התשלומים הנוספים ישולמו בדרך של הפקדה בנקאית.

אין מחלוקת כי התובע שילם את שני התשלומים הנותרים בדרך של העברה בנקאית. אלא, שהתשלום האחרון לא זוהה על ידי עובדי המשרד כתשלום המקושר לתיקו של התובע ועל כן בחלוף כחודשיים חודשו נגדו הליכי הגבייה והוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. התובע טוען כי העיקול פגע בשמו הטוב בבנק ונגרמו לו בשל כך נזקים רבים לרבות אי מתן הלוואה שתכנן לקבל מהבנק.

הנתבע טוען כי התשלום האחרון לא זוהה בשל כך ששמו של המפקיד, כמו גם מספר תעודת הזהות שלו, לא היו זהים לשם התובע, כמו גם שהסכום שהופקד היה שונה במעט מהסכום שסוכם. לטענת הנתבע לאור כך לא הייתה אפשרות לשייכו לחובו של התובע דווקא. נטען כי עובדי המשרד פנו לתובע פעמים רבות (על כדי שהתובע עצמו הגדיר זאת כהטרדה) בבקשה שיסדיר את חובו אולם הוא שב וטען ששילם מבלי שהמציא אישור הפקדה ממנו ניתן היה להבין שאכן הסכום שולם. ביחס לנזק, נטען כי לתובע אין "שם טוב" בבנק שכן ממילא היו נגדו תביעות לא מעטות במסגרתן הוטלו עיקולים. כמו כן נטען כי מיד עם הטלת העיקול ומשפנה התובע עם מסמכים מתאימים, ניתנה בידו כבר למחרת היום, בקשה חתומה לביטול העקול והוא גם בוטל בפועל לאחר יומיים כך שסה"כ היה העיקול רשום בבנק ארבעה ימים בלבד. עוד נטען כי לא הוצגו מסמכים להוכחת הטענה בדבר אי קבלת הלוואה בשל הטלת העיקול.

התובע משיב וטוען כי שלח בפקס את אישור ההפקדה אשר בוצע על ידי פקידתו ששמה ומספר תעודת הזהות שלה נרשמו בו. יחד עם זאת לא צורף אישור המעיד על המשלוח בפקס. התובע מוסיף וטוען כי פקידי המשרד אכן התקשרו אליו בנוגע לתשלום האחרון והוא שב וטען בפניהם שהתשלום שולם בהעברה בנקאית. התובע טוען כי עשה כל מה שהתבקש ולא הייתה הצדקה להטלת העיקול.

שמעתי את הצדדים וכן את מנהלת מחלקת הגביה במשרד ובסופו של הדיון הסמיכו אותי הצדדים להכריע בתביעה על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים, תוך שבחנתי את אופן התנהלות צוות המשרד ושל התובע עצמו, אל מול הנזק הנטען, מידת ההוכחה, משך הזמן שהיה העיקול רשום ואופן התנהלות צוות המשרד לתקן את הטעות, ראיתי לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך 800 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 200 ש"ח. הסכום ישולם בתוך 30 יום.