גולן ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 13.07.2015 ברחוב בן יהודה בכפר סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב תובע 1 מספר רישוי 95-054-27 נהוג בידי בתו כנרת גולן, היא תובעת 2 (להלן: "רכב התובעים"), רכב נתבע 2 מספר רישוי 44-820-54 נהוג בידי נתבע 2 (להלן: "רכב נתבע 2") המבוטח בנתבעת 1 ורכב נתבע 4 מספר רישוי 16-402-60 נהוג בידי נתבע 4 (להלן:"רכב נתבע 4") המבוטח בנתבעת 3.

בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א.נזק לרכב ע"פ דו"ח שמאי בסך של – 4,912.93 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של – 680 ₪.

ג.עגמת נפש בסך של – 5,000 ₪.

להוכחת הנזקים הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

תובע 1 שבבעלותו רכב התובעים ציין בעדותו את הדברים הבאים:

"אני הבעלים של רכב שמספרו 95-054-27 שביום 13.7.15 נהגה בו רעייתי ששמה כנרת גולן. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. היא הודיעה לי שהרכב שלי היה מעורב בתאונה והוא נפגע מאחור, היא ציינה בפניי שמאחוריה נסע רכב שמספרו 44-820-54 שהיה נהוג ע"י הנתבע 2 ומבוטח במנורה שהיא הנתבעת 1, ושמאחורי אותו רכב היה רכב נוסף, כך היא הבינה, שמספרו 16-402-60 שהיה נהוג ע"י הנתבע 4 ומבוטח ע"י נתבעת 3. כך היא הבינה אחרי התאונה, כך שכל אחד מהנהגים מנסה להפיל את האחריות בפגיעה ברכב שלה מאחור על האחר. מאחר והנזק לרכב שלי לא שולם עד היום ע"י מי מהנתבעים, וכל אחד מהם מטיל את האחריות על האחר, התביעה הוגשה על ידי כנגד כל הנתבעים. אני מבקש לציין, שהנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 4,912.93 ₪, שכ"ט שמאי 680 ₪ ואני תובע גם עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪. לתביעה צורפו כל המסמכים המעידים על הנזק. אני עצמי לא הייתי נוכח בזמן התאונה. מבקש להוסיף, שאשתי אמרה שלפניה היה רכב אחד נוסף שעמד בגלל שהיה אור אדום ברמזור כיוון נסיעתה והיא עצרה אחריו, והרכב שלה נפגע מאחור. לעניין עוגמת נפש, זה על הפסד ימי עבודה שלי ושל אשתי וכל הכרוך בכך".

תובע 1 לא נחקר בחקירה נגדית.

תובעת 2, בתו כנרת גולן, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן:

"ביום 13.7.15 נהגתי ברכב שבבעלות בעלי ושמספרו 95-054-27. נהגתי ברכב בכפר סבא ברחוב הראשי, שלמיטב זכרוני שמו רח' בן יהודה. לפניי היה רמזור שדלק בו אור אדום. אני נסעתי אחרי רכב שנסע לפניי. הרכב שלפניי עצר בגלל האור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתנו, ואני עצרתי אחריו. שמעתי בום, ואח"כ שמעתי עוד בום. בבום השני הרכב שנסע אחריי נתקע בחלק האחורי של רכבי. זה מה שקרה. אחרי התאונה יצאנו כל הנהגים מכלי הרכב. הוברר שמי שנסע אחריי זה רכב שמספרו הוא 44-82054 שהיה נהוג בידי נתבע 2 ומבוטח בנתבעת 1, והרכב שהיה מאחורי הרכב של נתבע 2 זה רכב שמספרו 16-402-60 שהיה נהוג ע"י נתבע 4 ומבוטח בנתבעת 3. דיברנו אחרי התאונה. אני הייתי אז בהריון בחודש הרביעי, החלפנו פרטים. אני אח"כ הייתי צריכה ללכת לבדיקה בגלל ההריון. לרכב שלי נגרמו נזקים כפי שפורטו במסמכים שצורפו לתביעה ע"י בעלי וכפי שהעיד היום בעלי בדיון. אני מבקש לפסוק לזכות בעלי את סכום הנזקים בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

בחקירתה הנגדית על ידי נציג נתבעת 1, לשאלה "אמרת לביהמ"ש ששמעת בום, ולאחר מכן שמעת בום נוסף. האם הבום הנוסף זה אותו את הרגשת?" השיבה "כן. שמעתי בום ראשון ואותו לא הרגשתי כבום שפגע ברכב שלי מאחור, ואח"כ שמעתי בום נוסף ואחרי הבום הנוסף הרכב שנסע מאחוריי פגע בחלק האחורי של הרכב שלי מאחור." לשאלה "את יודעת להגיד לנו כמה זמן עמדת ברמזור האדום עד לקרות התאונה?" השיבה "ממש שניות. אני לא יכולה להגיד במדויק." לשאלה "את יודעת להגיד על דין ודברים, מה נאמר ע"י הצדדים לאחר התאונה?" השיבה "האוטו האמצעי, כלומר זה שהיה אחריי, התנצל בפניי על זה שהוא פגע ברכב שלי מאחור." לשאלה "מה הוא אמר?" השיבה "הוא רק ניגש, ואמר לי שהוא מצטער, ואמר לי שהוא לא אשם. הוא אמר לי שהרכב שנסע מאחוריו פגע ברכב שלו מאחור והדף אותו לעבר הרכב שלי וכתוצאה מכך הוא פגע ברכב שלי." לשאלה "האם נהג של הרכב השלישי, דהיינו האחרון בשיירה, אמר משהו?" השיבה "הוא היה מבוהל, הוא התנצל. הכל היה באווירה טובה."