ת"ק 47566-01-18 איוניר נ' ביבו פרודקשינס בע"מ

מעשה במעיל של חורף  

1. התובע רופא מומחה לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה המתגורר בז'נבה שבשוויץ ומנהל שם (על פי עדותו) פרקטיקה משגשגת.

2. ב-2012 רכש מעיל trench של המעצב ז'אן פול גוטייה. והמעיל אינו מעיל סתם, והתובע, חיבבו חיבה עזה. וכך תיאר התובע את המעיל בדיון:

   "הוא נרכש מאחד הבוטיקים האחרונים של המעצב באירופה כי הפסיק לייצר לציבור מעילים... השרוולים שלו שחור וכל המעיל היה מאריג, עבודת יד, עם בטנה ממשי, זה היה פיס אוף ארט. מבחינתי. כשהייתי הולך עם המעיל הזה שאינו מנקר עיניים היו שואלים אותי 'מה זה הדבר הזה?'. האובדן היה גדול".

   דומה אפוא כי בעיני התובע נתגלגלו במעיל מילותיה של המשוררת קדיה מולודובסקי (בתרגומו המופלא של נתן אלתרמן) "איזה בגד לתפארת. איזה מן מעיל-אדרת", ואף שחלפו כארבע שנים וחצי בין רכישתו לבין אובדנו לא נס ליחו בעיני בעליו. וגם לכאן יתאימו מילות השיר (בהתאמה]:

   "בילה בו [התובע] שנתיים

   והמעיל – זהב פרווים!

   עוד שנה – המעיל כאילו

   עוד יותר יפה אפילו".

3. התובע מעיד כי מחירו של המעיל בעת קנייתו תאם את איכותו ועמד על סכום של 4,000 פרנק שוויצרי, כ-14,640 ₪ (אכן "זהב פרוויים").

4. ב-31/12/16 ביקרו התובע ובן-זוגו בישראל ורכשו כרטיסים למסיבת סוף השנה האזרחית שארגנה והפיקה הנתבעת. במסיבה נכחו כ-3,000 חוגגים ועלות הכרטיס – 280 ₪ לאדם.

    

5. סוף השנה האזרחית מתרחש, כידוע, בחורף, והתובע לבש את המעיל בדרכו למסיבה.