בפני תביעה כספית במסגרתה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 400 ₪ עבור "ההובלה של השולחן הלקוי שהגיע לביתנו ונלקח בחזרה בטענה שאינם יכולים לתקן אותו" וכן בחיוב הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 500 ₪ עבור "ייעוץ עם עו"ד מוסמך" הפסד יום עבודה בסך של 500 ₪ וסך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש אשר נגרמה בשל התנהלות הנתבעת.
בעדותה בבית המשפט ציינה התובעת הדברים הבאים:
" בתאריך 28.11.13 הזמנו שולחן ופינת אוכל מסוג אלון עם פלטת שולחן מיוחדת, שיבוץ אבנים וזכוכית. שילמנו את מלוא התמורה עבור השולחן. אני לא זוכר את התאריך המדויק. ביום של ההובלה שילמתי 1,000 ₪ נוספים כי הוספתי להזמנה שני כיסאות, שכל אחד מהם עלה 500 ₪. את הסכום של 1,000 ₪ הנוספים האמורים שילמתי למוביל שהביא את ההזמנה כולה, כולל את שני הכיסאות הנוספים. סכום ההזמנה המקורי עבור שולחן ופינת אוכל מסוג אלון עם פלטת שולחן מיוחדת, שיבוץ אבנים וזכוכית היה 6,300 ₪, ושילמתי סכום זה עוד לפני שסיפקו את ההזמנה. מאחר שהוספתי להזמנה עוד שני כיסאות, שכל אחד מהם עלה 500 ₪, שילמתי את הסך של 1,000 ₪ למוביל ביום שהוא הביא את כל ההזמנה לבית. ההזמנה הגיעה לביתי ביום 6.1.14, וכשהמתקין פתח את אריזת השולחן, התגלה שהשולחן לא תואם את ההזמנה. פלטת השולחן והאבנים שהגיעו הגיעו בצבע הלא נכון וגם בעיכוב. השולחן שהגיע הגיע בלי פלטת האבנים במרכז השולחן, וזה נוגד את ההזמנה המקורית. המוביל ראה זאת, והוא אמר שתוך 12 יום ישלחו לנו פלטה לשביעות רצוננו, והוא השאיר את ההזמנה אצלנו בבית, למרות שאני התנגדתי שהוא ישאיר את השולחן שלא תאם את ההזמנה, בבית. כמו כן, אני מציינת שהמתקין הרכיב את השולחן, והוא נמצא פגום כי הוא התנדנד. התקשרתי מספר פעמים רב לנתבעת, וכל פעם הבטיחו שיספקו את הפלטה הנכונה ולא סיפקו, אפילו הנציג של הנתבעת שהוא הבעלים של העסק שנמצא היום בביהמ"ש, הגיע לבעלי לאשדוד לעבודה והבטיח שיספקו את השולחן ויתקנו את מה שצריך, אך דבר לא נעשה. בסופו של דבר, אחרי ששלחנו מכתב ב – 25.3.14, שאם הם לא יחליפו את השולחן, נפנה לביהמ"ש, אז התקשרו אלינו מהנתבעת ואמרו שלא יכולים לתקן את השולחן, והם רוצים לבוא לקחת את ההזמנה בחזרה. אחרי כשלושה חודשים מהיום שהביאו לנו לראשונה את ההזמנה, שזה היה ב – 6.1.14, הגיעו אלינו מהנתבעת ולקחו את כל ההזמנה חזרה. אנחנו ביקשנו שיחזירו לנו את הכסף ששילמנו עבור ההזמנה, והנתבעת החזירה לנו סך של 6,300 ₪ בשיק שנפרע על ידנו, וגם שילמה לנו 500 ₪ במזומן, כלומר סה"כ הנתבעת שילמה לנו 6,800 ₪, שזה המחיר ששילמנו עבור ההזמנה, כאשר ההזמנה עבורה שילמנו לנתבעת היא בסך של 7,300 ₪ (סך של 6,300 + 1,000 ₪), אבל לא שילמו לנו את סכום ההובלה בסך של 400 ₪, ששילמנו עבור הובלת הרהיטים שלא תאמו את ההזמנה, לביתנו, ולכן אנחנו טוענים שיש לחייב את הנתבעת לשלם לנו את הסך של 400 ₪ עבור ההובלה, שסכום זה שולם לנתבעת. כך גם יש לשלם לנו הפסד על יום עבודה, הוצאות בגין הכנת התביעה ועוגמת נפש, הכול כפי שפירטנו בתביעה, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני מתקנת את עצמי ואומרת שעכשיו כשאני בודקת שוב את החשבון, אז עבור הובלה היו צריכים לשלם 500 ₪ חזרה כי שילמנו להם סך של 7,300 ₪, וקיבלנו חזרה רק 6,800 ₪, אבל העמדתי את התביעה על 400 ₪, וזה הסכום שתבעתי בטעות במקום 500 ₪ על הובלה".
בחקירתה הנגדית לשאלה "ביום ההזמנה שלך כמה שילמת עבור הרהיטים?" השיבה "6,300 ₪. זה כתוב על ההזמנה". לשאלה "הקבלה כמה מופיע?" השיבה "6,300 ₪, אבל אני אומרת לך שזה בלי הכיסאות הנוספים. אני שילמתי גם 1,000 ₪ עבור הכיסאות הנוספים. אני מפנה להזמנה 4106 ששם רשום במפורש 6,300 ₪ עבור ההזמנה המקורית, ואחר כך כתוב + 1,000 ₪ עבור שני כיסאות, כך שסה"כ שילמתי לכם 7,300 ₪". לשאלה "את אומרת שאת שילמת 1,000 ₪ למוביל. יש לך קבלה?
ת. אני שילמתי 1,000 ₪ למובל עבור שני הכיסאות. אני שילמתי למוביל שהגיע עם המשאית 1,000 ₪ במזומן, והוא אמר לי שאין לו קבלות". לשאלה "את אמרת שיש לך קבלה" השיבה "אין לי קבלה". לשאלה "למה לא פירטתם בכתב התביעה שלך לשום דבר על 1,000 השקלים האלה?" השיבה "כתבנו כמה שילמנו סה"כ, ולא היינו צריכים לפרט יותר". לשאלה "אני מפנה אותך למכתב שחתמתם שאתם מאשרים ביטול הזמנה במלואה, כלומר הזמנה מס' 4106, וקיבלתם שיק על סך 6,800 ₪ לתאריך 9.4.14. למה את אומרת שלא קיבלתם את כל המגיע?" השיבה "בעלי חתום על המכתב מיום 9.4.14, ושם הוא מאשר בשמי את ביטול ההזמנה במלואה וקבלת שיק על סך 6,800 ₪".
הנתבעת טענה בהגנתה כי מאחר ולא הצליחה לספק לתובעת את הרהיטים כפי שהוזמנו על ידה, והשולחן שסופק לא תאם ההזמנה - בוטלה ההזמנה, הרהיטים נלקחו על ידי הנתבעת חזרה לעסקה והיא, הנתבעת החזירה לתובעת את מלוא סכום ההזמנה בסך של 6,300 ₪, שזה הסכום ששילמה התובעת לנתבעת ובתוספת סכום ההובלה בסך של 400 ₪, כשלסכומים אלו צורף סכום ריבית של כ-80 ₪ ובסה"כ את הסך של 6,800 ₪.
עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא שילמה לה סך של 1,000 ₪ עבור שני כסאות נוספים מעבר לנקוב בהזמנה, סכום ההזמנה עמד על סך 6,300 ₪ ולא על סך של 7,300 ₪ ומשהחזירה לתובעת את הסך של 6,800 ₪ הכולל את דמי הובלת הרהיטים בסך של 400 ₪ לא נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סכום כלשהו. הנתבעת עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה.
בעדותו בבית המשפט ציין עד הנתבעת, מנהלה, טביבי אורי, הדברים הבאים:
"בתקופת התערוכה הנתבעת, שאני מנהל שלה ובעלים שלה, מכרה לתובעת שולחן וכסאות ב – 6,300 ₪, והיא שילמה. אנחנו לא איחרנו במועד האספקה. סיפקנו את ההזמנה ב – 6.1.14. הגיע אליהם הביתה מוביל. התובעת לא הייתה מרוצה מהפלטה של השולחן כפי שהגיעה, היא רצתה החלפת הפלטה, ולכן היא לא הסכימה לשלם את ה – 1,000 ₪ יתרה שהייתה מגיעה לנתבעת. ביום שהתובעת הזמינה את הרהיטים, היא שילמה 6,300 ₪ שזה מחיר ההזמנה. 1,000 ₪ היא הייתה צריכה לשלם עבור תוספת של שני כיסאות. שני הכיסאות נשלחו אליה עם ההזמנה, אבל היא לא הסכימה לשלם עבור שני הכיסאות את ה – 1,000 ₪. בשביל זה אין לה קבלה על תשלום ה – 1,000 ₪. היא גם לא כתבה סכום זה בכתב התביעה שלה. עבור הובלה התובעת שילמה 400 ₪. היה הייתה צריכה לשלם עבור זה על פי ההזמנה. בעלה של התובעת אמר שהוא רוצה להחזיר את הפלטה של השולחן ואת כל פינת האוכל, ואנחנו הסכמנו. לקחנו את כל ההזמנה חזרה ושילמנו לבעלה של התובעת סך של 6,800 ₪, למרות שהיינו צריכים לשלם לו רק 6,300 ₪. ה – 6,800 ₪ מכסה 400 ₪ הובלה, ו – 70 או 80 ₪ היה מגיע לתובעת עבור ריבית, כי היא שילמה 6,300 ₪ ועוד 400 ₪, ובכל זאת שילמנו 6,800 ₪, שזה ריבית על הכסף שהוא שילם. בעלה של התובעת חתם על זה, ולכן אני טוען שיש מקום לדחות את התביעה".
בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומרת לך שאתה רשמת בכתב ההגנה שהגשת למעלה בעמוד השני: "באותו יום שולם על ידי התובעת 1,000 ₪ על כיסאות נוספות, בתמורה לעבודת המוביל שילמה התובעת 400 ₪". אתה בעצמך מאשר בכתב ההגנה שלך שאני שילמתי בנוסף להזמנה הרגילה, עבורה שילמתי 6,300 ₪, עוד 1,000 ₪ על הכיסאות ועוד 400 ₪ למוביל" השיב "זו טעות סופר. אני מפנה לכל האמור בכתב ההגנה שלי".
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.