הס נ' ישראלי

1.ביום 8.1.18 אירעה התנגשות בין התובע אשר רכב על אופנועו לבין הנתבעת שנהגה ברכבה.

2.עובר לתאונה עמד או נסע (נקודה זו תבורר להלן) התובע עם אופנועו משמאל למונית אשר הייתה נהוגה ע"י מר מוחמד דרעאווי ("נהג המונית"). השניים עמדו בנתיב נסיעה (על מיקומו המדוייק של האופנוע ארחיב להלן) המהווה חלק מכביש דו סטרי ברחוב עין גדי בירושלים. בנתיב הנסיעה הנגדי נסעה הנתבעת. נסיבות ההתנגשות יבוררו להלן.

3.לפי עדות התובע ונהג המונית, בנתיב נסיעתם היה "פקק" בזמן ההתנגשות והתובע עמד עם אופנועו כ-30 ס"מ משמאל למונית, כאשר שניהם עומדים בתוך הנתיב "שלהם". הן התובע והן נהג המונית סימנו את מיקום הרכב בחלק זה על גבי איור שהוגש ע"י הנתבעת (נ/1). לפי עדותם לא היה בכביש קו הפרדה בין הנתיבים אך כאמור מיקום האופנוע מצוי במחצית הכביש "שלהם". עוד הוסיף נהג המונית כי כתוצאה מהתנגשות הנתבעת בתובע נגרר האופנוע לעבר המונית ושרט את דלתה הקדמית.

4. לשיטת הנתבעת, בזמן ההתנגשות התובע נסע משמאל למונית וחצה את קו ההפרדה הווירטואלי. כאמור התובעת הגישה איור בו סומן האופנוע כשהוא נמצא מעבר לקו ההפרדה (הווירטואלי) ובצד שבו נסעה התובעת. יוטעם כי גם לפי איורה של התובעת אף שהאופנוע חצה את הקו הוא מצוי בצמוד לו.

5. על בסיס עדויות התובע ונהג המונית ויתר הנסיבות שהוצגו בפניי אני קובע כי במאזן ההסתברויות מסתבר יותר כי בעת התאונה התובע אכן עמד (ולא נסע) בסמוך למונית. קשה לקבוע האם עמד כולו מימין לקו ההפרדה (שאינו מסומן על הכביש) או שנגע בו אולם בכל מקרה עמד התובע בצמוד לו.

6.מכל מקום, עצם עמידתו של התובע משמאל למונית הייתה שלא כדין. סעיף 122 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 מורה כדלקמן:

 "הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין."

משהבין התובע שלא ניתן לעקוף את המונית אסור היה לו להמשיך לעמוד משמאלה. כאמור, מדובר בכביש דו סטרי שאינו רחב וממילא עמידת האופנוע משמאל למונית צמצמה את מרחב הנסיעה של הנתבעת.

7. עם זאת, בהינתן כי התובע עמד במסלול הנגדי לתובעת, או על קו ההפרדה (הווירטואלי) או בצמוד לו הרי שהנתבעת צריכה הייתה לשים לב לנוכחותו והתנגשותה בו מלמדת כי לא מילאה באופן מלא את חובת הזהירות המוטלת עליה.

8.עמידתו של התובע משמאל למונית, בניגוד לחוק, תרמה לתאונה ועל כן אני קובע כי קיים אשם תורם מצידו בשיעור של 25%.

9. הנזק – התובע הציג חשבונית (מיום 10.1.18) אשר לפיה שילם סך של 3,654 ₪ עבור תיקון האופנוע, יומיים לאחר האירוע. לטענתו, לא נעזר בשמאי עובר לתיקון בשל עלות השמאי היקרה באופן יחסי לנזק. לנוכח סמיכות הזמנים בין התאונה לתיקון ולנוכח התרשמותי מעדותו של התובע אני מקבל את החשבונית כמקור להוכחת שיעור הנזק שנגרם לאופנוע. עוד נתבע ע"י התובע החזר של 300 ₪, עלות ביקור במרפאת טרם, ובסך הכל סכום של 3,954 ₪. לסכום זה יש להוסיף החזר אגרה בסך 50 ₪.

10.סיכום – שיעור הנזק שנגם לתובע עומד על 4,004 ₪. לאחר קיזוז בגין אשמו התורם של התובע ועיגול הסכום, אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,000 ₪ עד ליום 16.9.18.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.