זריהן נ' עירית נתניה ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 15.5.2017 בכביש 4 דרומה. התובע, שהפעיל את פוליסת הביטוח שלו, טוען לנזקים בסך כולל של 3,179 ₪, בגין השתתפות עצמית (1,664 ₪), השתתפות עצמית לירידת ערך (854 ₪), דמי כינון פוליסה (161 ₪), הוצאות ובזבוז זמן (500 ₪), ועוד הוא עותר להתיר לו לתבוע נזקים עתידיים, כגון אובדן הנחת העדר תביעות.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. גרסאות הנהגים כמעט זהות, ועיקרן, שהתובע הגיע ממחלף גהה, ועלה בנתיב הימני לכיוון כביש 4 דרומה. במקביל, הגיע הנתבע 3 על כביש 4 דרומה, במשאית, בנתיב הימני. בשלב מסוים, בין מחלף גהה לבין מחלף גבעת שמואל, נוצר מגע בין הפינה הימנית-קדמית של המשאית לבין הכנף האחורית-שמאלית של הרכב. לפני הפגיעה, התובע לא ראה את המשאית והנתבע 3 לא ראה את הרכב.

4.איש מהנהגים לא יכול היה להצביע על הנקודה המדויקת בין שני המחלפים שבה ארעה התאונה, אולם שניהם דיווחו לחברות הביטוח, כי מדובר היה בשלב בו רכב התובע היה עדיין על נתיב השתלבות. איש מהם לא צילם את מנח כלי הרכב לאחר התאונה, ולאיש מהם אין ראיה פוזיטיבית, כי משנהו סטה מנתיבו לעברו. נתיבו של התובע עובר שני מיזוגים שמאלה מהמחלף ועד להתייצבות הכביש ב-3 נתיבים. יש להניח, כעולה משתי הגרסאות גם יחד, כי התאונה התרחשה בשלב בו מצטמצם הכביש מ-4 ל-3 נתיבים.

5.בהעדר ראיה מצד התובע (ועליו הראיה), כי המשאית סטתה לעברו, יש לקבוע, כי מדובר היה ברגע ההתמזגות עצמו. במצב דברים זה, שומה על נהג הרכב המתמזג להבחין בתנועה שמשמאלו, ותמוה שהתובע לא ראה את המשאית, אם נתן את דעתו באופן מלא לכביש; ומנגד, שומה על נהג משאית היודע כי תנועה משתלבת מימינו, להיות ער לכל כלי הרכב המבקשים להתמזג, ולמנוע בדיוק את המגע מהסוג המתואר, ועל כן גם דברי הנתבע 3, כי לא הבחין ברכב עובר לפגיעה, תמוהים.

6.בנסיבות המתוארות, מסתבר בעיני שיש לחלק את האחריות להתרחשות התאונה בחלקים שווים.

7.בהתאם, ולאור הנזקים המוכחים (והרכיב של הוצאות ובזבוז זמן לא הוכח), אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 1,340 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 50 ₪, ועוד אני מתיר לתובע לתבוע בעתיד אבדן הנחת העדר תביעות (וממליץ כי מחצית מאבדן זה תשולם לו על ידי הנתבעים בלא צורך בהגשת תביעה, ולפי אסמכתאות שתוצגנה). הסכום האמור (1,390 ₪), ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים.