סלומון נ' נלקום בע"מ ואח'

1.תביעה קטנה ע"ס 2,690 ₪ בטענה כי ביום 12.7.17 מסר התובע מכשיר טלפון נייד לתיקון במעבדת הנתבעת 1, וזאת במסגרת אחריות, כאשר המסירה בוצעה באמצעות סניף של הנתבעת 2 בתל אביב. נציג הנתבעת 2, אריק דוידוב, ניסה לפתוח את המכשיר אך התובע סירב וטען כי יש להעביר את המכשיר לטיפול במעבדה. לפיכך, נשלח המכשיר ע"י אריק כמבוקש, אך הנתבעת 1 סירבה לטפל בו במסגרת האחריות בטענה כי יד אדם נגעה במכשיר ובכך מוסרת האחריות.

מאחר שהתובע טען כי לא הוא נגע במכשיר, סירב לקחת אותו חזרה והינו תובע מכשיר חדש או עלותו.

2.הנתבעת 1 טוענת כי בניגוד לתנאי האחריות הגיע המכשיר למעבדה עם מכסה אחורי פתוח וברגים משוחררים ודבוקים למכסה. הנתבעת 2 הבהירה כי מהדבקת הברגים על המכסה האחורי עולה בבירור כי מישהו ניסה בניסיון חובבני להתעסק עם המכשיר. לפיכך, משלא חלה האחריות במקרה כזה התבקש התובע לשלם בעבור הטיפול סך של 160 ₪ אך הוא סירב.

3.הנתבעת 2 טוענת כי נציגה, אריק דוידוב, לא פתח את המכשיר ולא ניסה לעשות כן, ואף אין לו כל יכולת לעשות כן מאחר שלשם פתיחת המכשיר נדרש מכשור מתאים שאינו מצוי בחנות, אשר מהווה אך נקודת איסוף. נקודת האיסוף אינה עוסקת בטיפול במכשיר ואף לא בבדיקתו החיצונית וכל שנעשה על ידה הינו אימות כי המכשיר אכן מצוי עדיין תחת אחריות, מילוי טופס מסירת מוצר לתיקון במעבדת הנתבעת 1 ומשלוח המכשיר למעבדה. מר דוידוב לא פתח את המכשיר ולא ביצע בו דבר מלבד לארוז אותו למשלוח.

4.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

5.טענת הנתבעת 1 כי המכשיר הגיע אליה כשהמכסה האחורי פתוח והברגים מודבקים על גביו הינה טענה שלא נסתרה. הנתבעת 1 הציגה את דוח המעבדה בו מצוינים ממצאים אלה וכן צילומים של המכשיר. התובע נמנע מבדיקת המכשיר לאחר העלאת טענה זו שכן נמנע מקבלתו חזרה לידיו.

מצב זה של המכשיר אינו מתמצה בניסיון פתיחתו בלבד, כפי שטען התובע שניסה אריק לעשות אלא כפי הבהרת נציגת הנתבעת 1 וכעולה מהדוחות מדובר בניסיון התעסקות של ממש עם המכשיר, אשר כפי הנראה משלא צלח הודבקו הברגים חזרה עד כמה שניתן, פעולה שאורכת זמן רב מניסיון פתיחה שנתקל בסירוב מידי של התובע, כמתואר.

6. מר דוידוב העיד בפני כי לא פתח את המכשיר וכי אין זה כלל מתפקידו לעשות כן. עדותו של מר דוידוב מתיישבת היטב עם הגיונם של דברים, שכן מקום שישנה מעבדת שירות אשר באחריותה ומתפקידה לבצע את התיקונים במכשיר אין כל סיבה שהחנות המהווה נקודת איסוף בלבד תטריח עצמה בכך. מה גם שבדיקת תקלות במכשיר אינה אפשרית ללא מכשור מתאים, לרבות לשם פתיחתו באופן תקין.

אין המדובר במקרה זה בנזק חיצוני שהתקיים במכשיר (דוגמת שבר במסך או בגוף הטלפון), אשר היה מצופה אולי מנציג נקודת האיסוף לציין על מנת להימנע ממחלוקות, אלא במצב של איתור ניסיון תיקון עצמאי, אשר התגלה ע"י טכנאי המעבדה כשהמכשיר הגיע אליה, ובמקרה כזה מקובלת עליי עדותו של מר דוידוב כי אין בידו לבדוק קיומו של מצב כגון זה וכי רק אם היה נזק חיצוני היה מבחין בו.

לא הוכח אפוא בפני כי המכשיר נפתח ע"י מר דוידוב, או שנעשה בו טיפול כאמור על ידו, ועדות מר דוידוב אף הותירה בי רושם מהימן.

7.תימוכין נוספים לעדות מר דוידוב כי לא ניסה לפתוח את המכשיר ואפילו את מגירת ה-SIM לא פתח, נעוצים בעובדה כי בטופס המשלוח רשם מר דוידוב את המספר הסידורי של המכשיר כפי שהוא מצוין בחשבונית רכישת המכשיר מיום 7.2.17, דהיינו הפרטים פשוט הועתקו, בעוד שלמעשה נושא המכשיר מספר סידורי חדש, אחר, לאור ביצוע החלפת מכשיר בטיפול קודם שנעשה במעבדת הנתבעת 1 (ושאינו קשור להליך זה), עובדה שכלל לא היתה ידועה למר דוידוב אך היתה מגיעה לידיעתו אילו אכן היה פותח את המכשיר כנטען.

8.באין מחלוקת כי במצב דברים זה לא חלה האחריות, דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

במכלול הנסיבות, לרבות העדר כתב הגנה מפורט מטעם הנתבעת 1, ולפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.