ת"ק 41424-12-16 שומר נ' שלומובה ואח'

ראשית אציין כי הנתבע 2 התייצב לדיון בעוד שהנתבעות 1 ו – 3 לא התייצבו. ההסברים שנמסרו על ידי הנתבע 2 לאי התייצבותן אינם מניחים את הדעת ונטענו ללא הצגת אסמכתא כלשהי. מכאן שלא מצאתי כל הצדקה להיעדרותן.

מצאתי אישורי מסירה כדין לכל הנתבעות.

בפתח הדיון עתר הנתבע 2 לדחיית מועד הדיון. בקשתו זו נדחתה עוד קודם במסגרת בקשה בכתב. ביום 26.07.2017, יום לפני הדיון, הוגשה בקשה לדחיית מועד שנדחתה.

הנתבע 2 אישר כי ידע על קיומו של הדיון לכל המאוחר שבוע ימים לפי מועד הדיון, אך לא הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.

בנסיבות העניין, לא מצאתי כל הצדקה לביטול מועד הדיון ותחת זאת אפשרתי לנתבע 2 שהות של כ – 45 דקות על מנת ללמוד את התביעה. אציין כי הנתבע 2 עצמו ביקש לחדש את המשפט אף קודם לכן.

אשר לגוף התביעה, עיינתי בכתב התביעה ושמעתי ברוב קשב את טענות הנתבע 2 והתרשמתי כי הוא הדמות הדומיננטית שניהלה את עניין השכירות והתשלומים מול התובעת ואביה.

התובעת והנתבע 2 העידו בפניי לאחר שהוזהרו ואפשרתי להם לחקור בנגדית האחד את השנייה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי להאמין לתובעת ולדחות את גרסת הנתבע 2 ואלה הם נימוקיי:

1.ראשית, בכתב התביעה דורשת התובעת סכום מינימלי בנסיבות העניין. המדובר בהחזר של דמי השכירות שלא שולמו, וזאת בלבד. אף שהתובעת טענה לקיומם של נזקים רבים ושונים שמקורם בהתנהלות הנתבעות לפי גרסתה, התביעה הצטמצמה לדמי השכירות בלבד. נתון זה יכול להעיד על כנות התביעה ועל יושרת התובעת.

2.התנהלות הנתבעות – שאיננה שנויה במחלוקת לפיה, העבירו במהלך השכירות את חשבון הארנונה חזרה על שמה של התובעת - מלמדת על פעולה שנעשתה בחוסר תום לב.

3.טענת הנתבע 2 לפיה, שולמו כספים נוספים מעבר לאלה שצוינו בכתב התביעה והועברו במעטפות לאבי התובעת באחד מסניפי עסקיו – נטענה באופן ערטילאי, ללא ביסוס וללא מיקוד כלשהו.