ת"ק 3934-09-16 מאירה נ' קרוז טרוול - הפלגות נופש בעולם בע"מ

1.מונחת לפניי בקשה לשינוי מקום התדיינות מחמת העדר סמכות מקומית. ברקע לבקשה, תביעה לפיצוי כספי עקב חבילת שירותי תיירות שהזמינה התובעת מהנתבעת – הפלגה בספינת נופש אשר עתידה לצאת לשייט מאנגליה – ועל פי הנטען, האחרונה שינתה את פרטי ההזמנה ללא ידיעתה והסכמתה.

2.המבקשת טוענת כי מקום עסקהּ הוא בהרצליה ומקום יצירת ההתחייבות, המקום שנועד לקיום ההתחייבות ומקום המעשה או המחדל שבגינו הוגשה התביעה מצוי מחוץ לתחום מדינת ישראל. לפיכך, במצב דברים זה, יש להורות על העברת ההתדיינות בתיק לבית משפט לתביעות קטנות שבהרצליה או בתל אביב (מחוז השיפוט) משמקום ניהול עסקיה הוא בהרצליה.

3. תקנה 2 (ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן: תקנות השיפוט) קובעת כי "על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד". על פי כתב התביעה וצורפותיו, לרבות תגובתה של המשיבה לבקשה, העסקה דנן בוצעה באמצעות האינטרנט ושיחות טלפון. משכך, בית משפט זה קנה סמכות שיפוט עם הגשת התביעה.

4.אפילו תמצי לומר כי ההזמנה המקורית בוצעה באמצעות הטלפון ואילו סגירת פרטי העסקה בוצעה באמצעות האינטרנט, כמו גם התכתובות אודותיה – סבורני כי אין בדבר להעלות או להוריד.

5.אכן, בתיקון לתקנה 2 לתקנות השיפוט, התייחס מחוקק המשנה אך לתובענה בשל פרסום או סחר הרשת האינטרנט ולא ליתר האמצעים בהם נעשה שיווק מרחוק (וראו והשוו: סעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 המגדיר "שיווק מרחוק" כ"פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים").

עם זאת, מקום בו העסקה נושאת אופי מעורב של שימוש על דרך קבע באינטרנט לפרסום עסקאות ויצירתן או מקום בו הנתבע מפרסם עצמו באמצעות האינטרנט ופונה בדרך זו לצרכנים פוטנצייאלים, כי אז אפילו וההזמנה המקורית בוצעה מיוזמתו של הצרכן באמצעות הטלפון ולא באינטרנט, יחול ס"ק (ב) המקנה לתובע לתבוע בבית המשפט המצוי באזור שטח מגוריו. דומני, כי כל פרשנות אחרת היא הבחנה מלאכותית המרוקנת מתוכן את התקנה.

6.מקום שמדובר בתביעות כנגד ספקי שירותים הפועלים בדרך של עסקאות מכר מרחוק על מנת להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עמם עסקאות – בין באמצעות אינטרנט ובין באמצעות טלפון (המהווה כאמצעי ליצירת התקשרות עסקית), אין מקום לטענה כי מקום ההתדיינות צריך להיות במענם הרשום בלבד. דומה כי זהו הרציונל שהנחה את מחוקק המשנה עם התקנתו את ס"ק (ב) לתקנה 2 לתקנות השיפוט (ק"ת תשע"ו מס' 7661 מיום 24.5.2016). ספק אינו יכול לצפות כי יגדיל את הכנסותיו באמצעות השימוש הנרחב באמצעים המודרניים שהתקדמות הטכנולוגיה מעניקה לו אולם לנוחיותו, במקרה של סיכון לצמצום הכנסותיו עקב תביעות, יבקש לאחוז בעמדה מסורתית, כפי שהיה עת לקוחותיו סרו פיזית למשרדיו. דבר זה מתיישב עם ציפייתו הסבירה של הצרכן עת הוא נקשר בעסקה עם ספק המציע את מרכולתו בכל הארץ, ואין עליו לצאת מביתו על מנת לרכוש את המוצר או השירות כי אם די לו להזמינו במסגרת עסקת מכר מרחוק. כך, לא ניתן לצפות כי חברה היושבת במקום מרוחק, כך למשל באילת, ומספקת את שירותיה באמצעים הטכנולוגיים הן בפרסומיה והן על מנת ליצור קשר לביצוע עסקה, תצפה כי בעת מחלוקת על צרכנים מכל רחבי הארץ להגיע לבית משפט השלום באילת אם ברצונם לתבוע אותה עקב פגם בשירות או במוצר. ודוק; מגמה זו נשבה ברוח פסיקת בתי המשפט עוד קודם לתיקון האמור (ראו למשל: ת"א 9625-04-12 מאיר תור בע"מ נ' אבינועם בילנט (25.6.2012); ת"ק 18751-03-12 הדקה ה-90 בע"מ נ' אלגרה ביטאס (6.6.2012); ת"ק 26335-03-12 איתי מנצור נ' מאיר וקנין (6.6.2012); בש"א 21/08 אופק יאכטות נ' יניב (26.6.2008) ; תק 2075/07 טלי נ' רשת הולידי אין (2.9.2007); בש"א 5331/06 לחמי סער נ' אלקטרו שופ בע"מ (26.11.2006); 4137/05 חקיקאן אסף נ' הדקה ה-90 (30.1.2006)).

אך בכך לא סגי. מגמה זו פרצה גבולות – תרתי משמע – אף ביחס לתביעות כנגד חברות בינלאומיות (ראו למשל ת"א 20588-08-13 פרמייר ים המלח מעבדת קוסמטיקה בע"מ נ'google Inc (12.10.2015); תצ 46065-09-14 אוהד יחיאל בן חמו נ' Facebook Inc (10.6.2016); ת"צ 39292-04-13 רז קלינגהופר נ' Paypal (31.5.2015); ת"צ 19529-06-14 חוטה נ' Booking.com (19.7.2015); ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007)).

7.במקרה דנן, עילת התביעה היא חוזית ואמצעי האינטרנט קידם את העסקה, כמו גם יצר אותה מלכתחילה באמצעות פרסום– בין אם פעולת הרכישה בוצעה באינטרנט ובין אם בוצעה באמצעות הטלפון, ומשכך עסקינן בפעילות אינטרנט מובהקת (ראו והשוו תא"מ 27116-01-16 אפרת לב נ' אוהד רוט ((7.3.2016).

מהעבר האחר, מקום בו התובע יצר קשר טלפוני מיוזמתו עם משרד הנתבע שאינו מפרסם את עצמו או פונה לקהל הצרכנים באמצעים הנ"ל, וזאת לשם הנוחות למטרת ביצוע עסקה, כי אז אין עסקינן בשיווק מרחוק (וראו והשוו סעיף 14ג (ו) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 דלעיל), ובהתאמה יחולו כללי הסמכות המקומית המופיעים בתקנה 2 (א).