ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
39146-03-16
13/09/2016
|
בפני השופט:
רמי חיימוביץ-סגן נשיא
|
| - נגד - |
תובע:
שלומי מרציאנו - אוטו בני ברק
|
נתבעת:
סלקום ישראל בע"מ
|
| פסק דין |
התובע היה לקוח של הנתבעת לתקופה של כששה חודשים וחצי, בין 24/3/15 ל-6/10/15.
העסקה כללה שני קווי טלפון.
כתב התביעה כלל מספר עילות אולם לדיון לא התייצב התובע אלא שותפו (בשל נישואי התובע סמוך לדיון) ולפיכך ויתר על טענות שחייבו את עדותו האישית של התובע.
בסופו של יום נותרו שתי עילות.
עילה ראשונה – הטבת מנוי
בעת רכישת הקווים הוסכם כי התובע יקבל הטבה חודשית של 20 ₪ לקו – סה"כ 40 ₪ – למשך 18 חודשים. בפועל לא ניתנה ההטבה, לטענת הנתבעת משום שנציג המכירות לא עדכן אותה במחשב.
התובע פנה לנתבעת מספר פעמים אולם רק באוגוסט 2015 קיבל את ההטבה לראשונה (הדברים מופיעים בחשבונית חודש ספטמבר).
התובע מבקש זיכוי על ההטבה למשך עשרה חודשים וכן פיצוי לדוגמא על התנהלות הנתבעת שלא השיבה לו את הכספים מיד כשביקש.
הנתבעת מדגישה כי התובע החל לקבל את ההטבה מחודש אוגוסט וכי תכננה לספק את ההטבה למשך 18 חודשים אולם התובע הפסיק את ההתקשרות בראשית אוקטובר. הנתבעת טוענת כי לאחר הגשת התביעה זיכתה את כרטיס האשראי של התובע בסכום ההטבה בסך 258 ₪ רטרואקטיבית.
נציג התובע טוען כי לא קיבל את ההטבה וכי כרטיס האשראי בוטל.
עילה שניה – הפסקת שירות למשך 40 דקות
ב-6/10/15 פנה התובע וביקש ניתוק קו משני של אחד הקווים. שוב ארעה טעות של נציגת השירות ושני הקווים העיקריים נותקו. התובע טוען כי נותק למספר שעות שבהן עסקו לתיקון מכוניות קרס.
הנתבעת מודה בניתוק אך מציגה ראיות כי הניתוק ארך 40 דקות בלבד, בין השעה 9:04 לשעה 9:42, וכי בשעה 9:40 כבר עשה התובע שימוש בטלפון לצרכי גלישה באינטרנט.
דיון והכרעה
הוכח כי התובע לא קיבל את ההטבה עליה הוסכם לתקופה של ארבעה חודשים וכי נאלץ לפנות לנתבעת מספר פעמים עד שזו הואילה לתת לו את ההטבה. יתרה מכך, הנתבעת לא החזירה את הסכומים שגבתה ביתר אלא תכננה להשאיר את התובע כלקוח שבוי למשך 18 חודשים, וגם לאחר שהתנתק לא החזירה לו את הכספים עד שהגיש תביעה.
זוהי התנהלות פסולה של נותן שירות הפוגעת בצרכן, המנוגדת לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. יתרה מכך, התנהלות זו שמחייבת צרכנים לפנות לערכאות שיפוטיות כדי לקבל החזר כספים ששילמו ביתר מטיבה עם נותן השירות שכן מרבית הצרכנים לא יפנו לערכאות בשל סכומים קטנים, ובמקבי היא מעמיסה על בתי המשפט וגורמת לפגיעה בציבור כולו. לפיכך, בהתאם להוראות הסעיף הנ"ל, ובהתייחס לנסיבות, נפסק לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪.
בקשתו של התובע להשבת ההטבה בסך 258 ₪ נדחית משום שלא הוכחה. הנתבעת טענה, כאמור, כי זיכתה את התובע (אחרי הגשת התביעה) ואף נקבה מספר כרטיס אשראי, ובהעדר התובע אין טענה עובדתית שתסתור זאת.
גם העילה השנייה הוכחה, שכן הנתבעת מודה שבשל טעות קווי הטלפון של התובע נותקו למשך 40 דקות. לא הוכח שנגרם לתובע נזק וגם טענותיו להפסד לקוחות היו כלליות ביותר. מדובר אפוא בנזק מזערי, שאינו מצדיק פיצוי, והפסדה של הנתבעת בכך שבעקבות אותה תקלה הפסיק התובע את ההתקשרות והעביר את עסקיו לחברה מתחרה.