פורר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

1.התובע הוא בעלים של 22 פריטים של תכשיטים שלטענתו ביטח אותם אצל הנתבעת. אחד התכשיטים אבד וביקש מהנתבעת לשלם לו עבור ערך התכשיט. הנתבעת טענה שאומנם נערכה ביניהם פוליסת ביטוח המתייחסת לתכשיטים שונים, אך התכשיט הספציפי שאבד לא נכלל בפוליסה ולכן אין כיסוי ביטוחי לגביו. מכאן התביעה שלפניי.

2.לאחר שמיעת הטענות הצדדים ולאור ראיות שהוצגו לפניי, הנני קובע כי דין התביעה להידחות.

3.עובר למועד חתימת חוזה הביטוח בין הצדדים, התקיים ביניהם משא ומתן לגבי סוגם וערכם של התכשיטים שהתובע ביקש לבטח. התובע שלח לנתבעת רשימה של 22 תכשיטים שתוארו בשני דפים. בדף הראשון פורטו התכשיטים 1 עד 14 ׁ(להלן: הדף הראשון) ובדף השני פורטו התכשיטים 15 עד 22 (להלן: הדף השני). התכשיט מושא התביעה הופיע בדף השני.

4.הנתבעת הגיבה לפנייתו של התובע לבטח את 22 התכשיטים שבשני הדפים בכך שהודיעה לו ביום 27.7.2016 (ראו נ/1) שעל מנת לבטח את כל 22 התכשיטים, עליו להתקין בביתו כספת השוקלת 250 קילוגרם שתהיה מבוטנת או מקובעת ומוסתרת. בנוסף עליו לחבר את ביתו לאזעקה ולמוקד קווי אלחוטי ועליו לשאת בדמי ביטוח יקרים.

5.בפועל, התובע בחר שלא לבצע את אמצעי המיגון השונים שצוינו לעיל וגם לא שילם דמי הביטוח הגבוהים כפי שנדרש. התובע שלח לנתבעת ביום 28.9.2016 את הדף הראשון בלבד, ללא הדף השני, וסימן על גבי הדף הראשון אילו תכשיטים מאלה המופיעים בדף הראשון הוא מעוניין שיהיו מבוטחים נגד כל הסיכונים (all risks), קרי שיזכה לקבל פיצוי בגינם גם אם אבדו בהיותם מוחזקים מחוץ לכספת (ראו בעניין זה, נ/2). בדרך זו, התכשיטים המפורטים בדף השני, לרבות התכשיט מושא התביעה, לא נכללו בפוליסה.

6.על מנת לוודא שהתובע אכן מעוניין רק בביטוח התכשיטים שבדף הראשון, ואינו מעוניין לכלול את התכשיטים שבדף השני, נציגי הנתבעת יצרו קשר טלפוני עם התובע ביום 10.10.2016 והשיחה ביניהם הייתה מוקלטת (ראו תמליל השיחה, נ/3). מקריאת התמליל עולה שהתובע הבין היטב שכל התכשיטים שבדף השני, לרבות התכשיט מושא התביעה אינם נכללים בפוליסה שתונפק לו וכי הפוליסה מתייחסת אך ורק לפריטים 1 עד 14 שבדף הראשון והפריטים 15 עד 22 אינם נכללים בפוליסה (ראו נ/3, עמ' 2, ש' 6–7, 12, עמ' 17 ש' 20–23, עמ' 18, ש' 1–2, 22–23, עמ' 19, ש' 1–4). יש לציין שמהתמליל עולה שנציגת הנתבעת עברה עם התובע על כל אחד מהפריטים 1 עד 14 בנפרד על מנת לוודא שהוא מעוניין לבטחם וגם ברור מהשיחה, כאמור, שהפריטים 15 עד 22 לא ייכללו בפוליסה.

7.אם לא די בכך, בסופו של יום, נשלחו לתובע על ידי הנתבעת העתק הפוליסה עם מכתב המסביר שבעקבות בחירתו לבטח רק את התכשיטים שבדף הראשון, דמי הביטוח יהיו זולים יותר ואמצעי המיגון הרבים שנתבקשו ממנו כבר אינם רלוונטיים (ראו נ/4 ו-נ/5)

9.לסיכום, התביעה נדחית. בנסיבות העניין התובע ישלם הוצאות המשפט לנתבעת בסך של 700 ₪.

10.כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז תוך 15 ימים.