סלע(אסיר) נ' שמשלאשוילי ואח'

התובע מרצה עונש מאסר מזה מספר שנים ומתקיים מקצבת סעד חודשית על סך של 110 ₪. הוא עותר לחייב את הנתבעים שהם עובדי שב"ס לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו עקב שלילת זכותו לעשות שימוש בטלפון ובכך מנעו ממנו לטפל בענייניו המשפטים השונים, וזאת לטענתו, בניגוד להחלטות שיפוטיות שניתנו בעבר בעניינו. בכתב התביעה מגולל הנתבע את כל הפעמים בהן ביקש להשתמש בטלפון ונדחה, את מספרי הטלפון אותם ביקש לחייג והתלונות שהגיש על כך וטען בתמצית כי הנתבעים הפגינו זלזול כלפיו ומנעו מלהשיב לפניותיו בכתב.

הכלל הוא שפטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. נפסק כי בעניין פטור מאגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק מתן הפטור (בשא 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו).

נראה כי כליאתו הממושכת של התובע והכנסתו הדלה מונעים ממנו לגייס את סכום האגרה. יחד עם זאת, ומבלי להפוך בחינה זו של סיכויי ההליך לדיון בתיק עצמו, הנתבעים הם עובדי ציבור שפעלו לכאורה במסגרת מילוי תפקידם. ומכתב התביעה ניתן ללומד כי שלילת זכותו של התובע לשימוש בטלפון נעשתה במסגרת הליך משמעתי. יתרה מזו, התובע טוען לקיומו של נזק ממנו מבלי לפרטו, הוא גם לא מבחין בין כל אחד מהנתבעים והמעשים או המחדלים המיוחסים להם ומתייחס אליהם כמקשה אחת ולא עומד בתביעתו על הקשר הסיבתי בין המעשה או המחדל הנטענים לבין הנזק שנגרם.

לאור האמור וכדי למנוע את נעילת שערי בית המשפט בפני הנתבע אני מתירה לו לשלם את האגרה בשלושה תשלומים שווים ורצופים התשלום הראשון ביום 10.6.2017 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן.

לא ישולמו התשלומים במועדם וכסדרם תימחק התביעה.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.