התובעת טענה כי ביום 31.10.11 סופקו לה אריחי קרמיקה שרכשה מהנתבעת לצורך שיפוץ חדר הרחצה בביתה בהתאם להזמנה מס' 75014205, הזמנה הכוללת בין היתר (1) אריחי קרמיקה URBA CREMA 20/60 מק"ט 50206019 בכמות של 19.44 מ"ר (2) אריחי קרמיקה 33/33 דגם DREAM MIST מק"ט 53333327 בכמות של 14.20 מ"ר (להלן: "ההזמנה", "אריחי הקרמיקה", "האריחים" בהתאמה). הוסיפה התובעת כי אנשי מקצוע ביצעו את חיפוי קירות חדר הרחצה באריחים שנרכשו מהנתבעת למטרה זו אלא שזמן קצר לאחר השלמת עבודת חיפוי חדר הרחצה באריחי קרמיקה, וכבר בתחילת חודש נובמבר 2011, נוצרו באריחים כתמים כהים כתוצאה מרטיבות וספיגת מים באריחים במהלך שימוש שוטף בחדר הרחצה. לטענת התובעת, האריחים שרכשה מהנתבעת במיוחד לצורך חיפוי קירות חדר הרחצה, דבר שהוסבר לנתבעת טרם הרכישה, אינם מתאימים לריצוף ולחיפוי קירות במקומות לחים/רטובים, אין הם ברמת ספיגה גבוהה ומיועדים הם לשמש כאריחים דקורטיביים לקיר בלבד וכדבריה, "האריחים שרכשתי אצלכם, על פי מה שמצוין על גבי האריזה, הם ברמת ספיגה גבוהה, הם אינם איכותיים ולכן אינם מתאימים לריצוף במקומות רטובים, אלא לשימוש כאריח דקורטיבי לקיר בלבד".
התובעת ציינה כי משמכרה לה הנתבעת אריחי קרמיקה לחיפוי קירות חדר רחצה שאינם מיועדים לחיפוי קירות ו/או ריצוף חדר רחצה, אריחים שלאחר חיפוי קירות חדר הרחצה נתגלו בהם כתמים כתוצאה מספיגת מים באריחים עצמם ובקיר עליו הותקנו, הרי שעל הנתבעת לשאת בכל הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך. התובעת עתרה לחיוב הנתבעת בסכום של - 33,000 ₪ ולביסוס תביעתה הגישה את חוות דעתו של המומחה מטעמה, מהנדס הבניין גורמן אליעזר (הדס ביקורת מבנים בע"מ) במסגרתה, פרט מומחה התובעת את עלות התיקונים הנדרשים (מוצג א').
הנתבעת בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה בציינה כי פעלה כדין, במקצועיות ובהתאם לאחריות הנתבעת על מוצריה בהתנהלותה אל מול התובעת. הוסיפה וטענה הנתבעת כי מאז רכשה התובעת את אריחי הקרמיקה עפ"י ההזמנה ואף לאחר שהופנו אליה במועדים שונים תלונות התובעת באשר לטיב האריחים שרכשה לחיפוי חדר הרחצה, ואף שתלונותיה לא עמדו בתנאי האחריות הרי שמתוך רצון טוב בלבד, נשלחו לביתה של התובעת, נציגי הנתבעת לבירור תלונותיה.
על פי ממצאי נציגי הנתבעת, הרי שאריחי הקרמיקה שנמכרו לתובעת היו תקינים ומיועדים לטרתם, אלא שכל אותם כתמים ושינויי גוון כפי שנתגלו בהם, נוצרו בעיקר באזור הממשקים בין אריח לאריח, זאת מאחר וביצוע חיפוי האריחים על קירות חדר הרחצה בבית התובעת, לא נעשה בצורה מקצועית על ידי מי מעובדי התובעת שביצעו את עבודת חיפוי האריחים. מילוי הרובה בין הממשקים בוצע באופן לא מקצועי ללא אטימה מוחלטת, כך שלא נמנעה בדרך זו חדירת נוזלים ו/או רטיבות בין האריחים. כך גם נמצאו אצל התובעת, הוסיפה וטענת הנתבעת, אריחים סדוקים דרכם קיימת אפשרות לחדירת מים.
הנתבעת ציינה, כי הומלץ לתובעת למרוח סיליקון שקוף בממשק עם האמבטיה, לבצע חריצה לרובה הקיימת ולחדש את הרובה בחדר הרחצה, ואף למרוח שכבת סילר על האריחים המקנה לאריח איטום בפני ספיגת מים.
לטענת הנתבעת, אין מדובר במוצר פגום ו/או בעל ליקוי כלשהו שנמכר לתובעת, אלא בתופעה שנגרמה עקב פיצוץ פנימי של צינור בקיר ועקב חשיפת חלקיו האחוריים של האריח לרטיבות מתמשכת, כמו גם ליקויים באיטום לא תקני ולא מקצועי של האריחים. האריחים שנמכרו לתובעת, כך ציינה הנתבעת, נמצאו תואמים לתקן ואין הנתבעת אחראית לליקויים הנגרמים בעקבות רשלנות התובעת ו/או של בעלי מקצוע מטעמה. בנסיבות אלה, עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובעת שהוגשה כנגד הנתבעת, תוך חיובה בהוצאות.
בעדותה בבית המשפט ציינה, התובעת, גב' יעל גביש, את הדברים הבאים:
" אני חוזרת על כל האמור בכתב התביעה. מפנה גם לחוות דעת נושאת תאריך 2.7.15 שניתנה על ידי "הדס, ביקורת מבנים בע"מ". מסומנת א'. אבקש להוסיף ולציין את הדברים הבאים: "על גבי איכות האריח אין לנו בכלל פה ויכוח. גם על הנציג של החברה מוסכם שהאריח הוא מאיכות מסוימת, כשהיום אני יודעת שיש כיתוב. כשקונים את האריחים לא מראים לנו את איכות האריח. כאן יש BIII שלוש פעמים שזה אומר שזה אריח שסופג מים מעל 10%. כל אריח עומד בתקנה הזאת. זה אריח מאוד ירוד, שביר, פריך. הסימון מראה שזה עשוי בשיטת כבישה ולא שיחול, שזה מושג מקצועי. אני עם הזמן נכנסתי לאינטרנט וצברתי ידע. הוא עשוי מחתיכות גדולות של החומר הקרמי. זה אריחו שביר, נקבובי. זה מוסכם גם על הנתבעת. אני מגישה לבית המשפט את הקרטון שבו הגיע האריח נשוא הדיון אליי. על האריח כתוב הסימון BIII. גם המהנדס כתב את זה. זה נתון אובייקטיבי, זו עובדה". מוגש ומסומן ת/1. הדיון בעצם על כך זה עניין צרכני. החברה מכרה לי בלי להגיד לי ובלי להסביר לי ובלי לתת לי הוראות מיוחדות, בלי להזהיר אותי אריח מסוג BIII, כלומר שזה אריח שלא מתאים לחדר רחצה בשל הספיגה הגבוהה שלו של מים. התביעה שלי היא על כך שהוא בעצם לא עמד בחוק המכר ובחוק הגנת הצרכן. באריח הזה אני רצפתי את כל הקירות של חדר הרחצה. את הרצפה לא ריצפתי באריח הזה. כדי ל החליף את האריחים צריך לפרק את כל האריחים מחדר האמבטיה ואת המוצרים התלויים, ואחר כך יש לרצף באריח שמתאים לריצוף חדר האמבטיה ולאחר מכן יש להחזיר את כל הפריטים הנדרשים לתלייה בחדר האמבטיה, שזו פעולה של פירוק והרכבה של פריטים חדשים. זו עבודה של מספר ימים, הכול כמפורט בחוות דעת א' שהגשתי. אני לא הזכרתי בשום מקום, חוץ מהעניין הכספי והעניין של השיפוץ הנוסף שזה קשה לי, שזו הייתה תחילת השיפוץ. הייתה נפילה. הפסקתי לשפץ. לבנות הגדולות שלי היו בעיות עם בני זוג, הן התקלחו בשירותים שלנו. אני הרגשתי כישלון שהתחלתי משהו ולא הצלחתי. הייתי צריכה לקחת יועץ שיעזור לי. זה הרבה יותר מהכסף. אני הרגשתי זלזול מהנתבעת כלפיי. לא רק שהנתבעת מכרה לי אריח שלא מתאים לריצוף קירות בחדר האמבטיה, אלא שבמשך תקופה ארוכה הנתבעת, אחרי שפניתי אליה, אמרה לי שהבעיה היא ברובה. אני לקחתי לשיפוץ אדם עם ארבעים שנה ניסיון, והוא כל כך אהב אותי שהוא עשה כל מה שרציתי. הוא הוריד והחזיר. הוא אמר לי שזה האריח ולא הרובה. קראתי לעוד בעלי מקצוע, וכולם הגיעו למסקנה שהאריח הונח נכון על הקירות והרובה עשויה טוב, והאריח לא טוב, שכן הוא סופג את המים. הנתבעת סחבה אותי הרבה זמן כשכל פעם אמרו לי להשאיר מספר אריחים פתוח, כדי שהם יראו אם זה מתייבש או לא. בפעם האחרונה שנציג הנתבעת הגיע אליי, אמרתי לו שיחליף לי את האריחים למתאים לחדר אמבטיה. הוא חייך לי מאוזן לאוזן ואמר לי: "את יכולה לחלום על זה". אני פעם ראשונה בבית משפט ומתרגשת מאוד. אין לי ניסיון רב ומצטבר כמו שהוא הציג במכתב שהוא כתב לביהמ"ש. הוא לא יכול היה להגיע פעם אחרת כי הוא היה עסוק במשפט אחר. אני מבקשת לציין שאני חוזרת על כל טענותיי. נגרמה לי עוגמת נפש מרובה. אני לא תובעת על זה, אבל אני תובעת רק את הסכום שמגיע לי על פי חוות דעת מומחה שהגשתי לפירוק והרכבת האריחים בחדר האמבטיה, כדי שאוכל להחליף את האריחים לאריחים מתאימים נגד הרטיבות. אחד הדברים שמרגיזים אותי נורא זה ההתנערות מאחריות והתנערות מלספק לי אריחים מתאימים באיכות טובה לצורך הנדרש, והפעם מדובר באריחים לחדר האמבטיה שצריכים להיות עמידים בפני רטיבות. אני גם מגישה מכתב ששלחתי לנתבעת ב – 22.9.14. מוגש ומסומן ת/2. מאחר שאלה לא סופקו לי, והנתבעת התנהגה בחוסר הגינות, אני מבקשת לחייב את הנתבעת לשלם לי את סכום התביעה, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות". מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו המקצועית של המהנדס גוכמן אליעזר (הדס ביקורת מבנים בע"מ, תכנון פקוח וליווי הנדסי)- מוצג א', התומכת בגרסת התובעת.
עד מטעם הנתבעת, מר שמאי פלפל, ציין בעדותו בבית המשפט כדלקמן:
" אני מנהל תפעול בנתבעת. אני חוזר על כל האמור בכתב ההגנה ובמסמכים שצורפו לכתב ההגנה. אבקש להוסיף את הדברים הבאים: ראשית, אני אעשה סדר בדברים שהיא ניסתה לומר. היא קראה קצת חומר עיוני, אבל היא בלבלה בין המונחים השונים. רוב האריחים היום נעשים באותה שיטה, שיטה של הכבישה. כשמדברים על ספיגות של אריחים, מדברים על ספיגות שנעשית בצד האחורי של האריח. ככה מגדירים אותם לפי רמת הספיגות שלהם: קרמיקה, פורצלן וכו'. יש כמה דרגות. האריחים נשוא הדיון הם אריחים שבאמת הם כפי שסומנו במוצג ת/1, כלומר אריחים BIII שאותם רכשה התובעת. הם אריחים מזוגגים. אריח מזוגג זה אריח שעל החלק העליון שלו ישנה גלזורה שעשו לה זיגוג, מלשון זגוגית. האריח הזה אטום לחלוטין, ומידת הספיגה שלו שואפת לאפס בחלק העליון שלו. מה שבא במגע עם מים בחדר האמבטיה, כלומר החלק העליון של האריח אם שמים אותו על הקירות, לא סופג. כשמדברים על ספיגות של האריח, מדברים על החלק התחתון של האריח כמה הוא סופג. זה מתייחס יותר להתאמת חומרי הדבקה לאריח. אריחים שמדביקים אותם למשל עם דבק שמתאים לפורצלן, שהספיגות שלו יותר נמוכה, ואם מדביקים בזה קרמיקה, אז מוצאים סדקים על פני כל האריחים. אחוז הספיגה שלהם שונה, החוזק שלהם שונה ונוצרות צרות מסוגים שונים. האריח נשוא הדיון BIII עבר בדיקה של מכון התקנים הישראלי, שהוא הרשות העליונה במדינת ישראל להחליט אם האריח עומד בכל התקנים שלו והוא סוג א'. ההגדרה של האריח הזה היא שהוא אריח מקרמיקה מזוגגת שמתאים לחיפוי קירות. התקן בודק מיון, עקמומיות, פגמים, ספיגה, חוזק, כוח ושבירה. כל זה נבדק על ידי מכון התקנים אם זה מתאים לתקן, ונמצא שזה אריח סוג א' שמתאים לקירות. מכון התקנים הישראלי, מבחינת האוטוריטה, הוא הסמכות. אני הגעתי לביתה של התובעת לאחר שהיא התלוננה שהאריחים שהותקנו בחדר האמבטיה על הקירות, מסוג BIII, סופגים את הרטיבות וישנם כתמים עליהם. בהתחלה התובעת טענה שהיה לה פיצוץ בצינור והוא תוקן. לאחר שהיא חזרה על הטענות שלה, לפיהן על אף התיקון, האריחים מקבלים כתמים, באנו שוב אליה לבדיקה. אז ראינו שהכתמים נוצרים מאזור החיבורים בין האריחים, ולכן הכתמים מתפשטים מהחיבורים שבין האריחים פנימה לתוך האריחים עצמם, והאריח נעשה כהה. תופעה כזאת של היווצרות כתמים באזור הפוגות (המשקים), זו תופעה ידועה בכל הענף הזה בעולם הזה. רק כאשר יש חוסר אטימה בחומר מתאים או ברובה מתאימה ואטימה נכונה של המשקים, של רובה באזור המשקים, אפשר לבצע ספיגה של מים, ואז המים חודרים בין המשקים האלה וחודרים אל מתחת לאריח ונוצרת הספיגה. האריח סופג מהחלק התחתון וזה עובר לחלק העליון. אני המלצתי לתובעת שגם אם שמים רובה טובה, הרבה רצפים ובעלי מקצוע, צריך לשים רובה בעובי של האריח. מה שאנשים עושים כשהם מרצפים, נכנס דבק בקצוות, אז הם מורחים רובה במריחה עדינה לכסות את פני השטח, אבל הרובה הזאת לא מספיקה. המלצתי לה לחרוץ את הרובה ולשים רובה טובה חדשה שתהיה בעובי האריח ותאטום את זה. ברגע שהמשקים יהיו אטומים, אז האריח לא יספוג מים בחלקו התחתון והיא לא תראה את הכתמים. בכל השיחות איתה היא אומרת שהביאה מומחה כזה ושיפוצניק כזה. היא לא אמרה לי אף פעם שהיא החליפה את הרובה ושביצעה את מה שאמרתי, אלא היא אמרה לי שזה עולה כסף. אמרתי לתובעת שברגע שהיא תחליף את הרובה, שהיא תצלם את זה, ושאראה שמי שמתקין את הרובה עושה את זה נכון. זה לא קרה. היא אמרה שזה עולה כסף, אז המלצתי לה כתחליף זול למרוח סילר על הריצוף. סילר זה חומר איטום שקוף שאוטם נקבוביות בפורצלן, באבן ושיש. משתמשים אתו בתעשייה. משתמשים אתו אפילו על משטחי קרמיקה של מטבחים. אם זה היה רעיל, אז לא היו משתמשים. היא סירבה ואמרה שזה רעיל. גם פה יכול היה להיות לה פתרון טוב על ידי הסילר, אבל היא לא הסכימה. באשר לחוות הדעת, מוצג א' שהגישה התובע, היא לא מסתמכת על שום ממצא עובדתי ברמה של מעבדה, של בדיקה על ידי מכשירים מיוחדים שבודקים ספיגה או שבודקים אטימה של רובה. אנחנו ביקשנו להביא חוות דעת נגדית, שיבוא מומחה לזה, והיא סירבה לזה. היא סירבה שייכנס מומחה שלנו לבית שלה, יבדוק וייתן חוות דעת נגדית. מאחר שידענו שאם אנחנו נגיש חוות דעת ותהיה גם חוות דעת של התובעת, אז בית המשפט ירצה למנות חוות דעת מטעמו, הצענו למנות את מכון התקנים. מכון התקנים הוא גוף שלא כפוף. ההצעה שלנו לא התקבלה. חוו"ד שאנו צירפנו של מכון התקנים, צורפה לכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעת. מבחינתנו, חווה"ד הזו, אם היינו לקוחים פעם שניה, התוצאות לא היו משתנות. האריח עומד בכל התקנים הנדרשים, ואנו מבקשים לדחות את תביעת התובעת ולחייב אותה בהוצאות."
כל אחד מהצדדים נחקר בחקירה נגדית.
עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, במוצגים שהוגשו וכך גם שמעתי בהרחבה את טיעוניהם.
שתי סוגיות עומדות לדיון: