גורובסקי נ' נאור ואח'

1. התובעת הינה בעלים של רכב (להלן: רכב 1) שניזוק במהלך תאונת דרכים שאירעה עם רכב שבבעלות הנתבע 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: רכב 2).

2. התובעת העידה לגבי אופן קרות התאונה והסבירה כי במועד התאונה נכנסה לחניון וביצעה נסיעה לאחור בצורת חצי קשת על מנת להחנות את רכב 1. לטענת התובעת, רכב 2 חנה מול מקום החניה שניסתה להיכנס אליו ורכב 2 החל לצאת מהחניה שבה עמד במהלך נסיעה לאחור. עקב כך, רכב 2 פגע עם חלקו האחורי בחלקו הקדמי שמאלי של רכב 1.

3. נהגת רכב 2 לא חלקה על אופן קרות התאונה. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש לחלק את האחריות בין שתי הנהגות לתאונה באופן שווה מאחר ושתיהן ביצעו נסיעה לאחור, כפי שטענו הנתבעים, או שמא יש לקבוע כי האחריות המלאה לגרם התאונה רובצת לפתחה של נהגת רכב 2, כפי שטענה התובעת.

4. לאחר שמיעת עדותן של שתי הנהגות ולאור הראיות שהוצגו בפניי, הנני קובע כי האחריות המלאה לגרם התאונה רובצת באופן מלא לפתחה של נהגת רכב הנתבעים. להלן נימוקיי: ראשית, לא כל נסיעה לאחור מטילה באופן אוטומטי אחריות על נהג וייתכנו מקרים שבהם נהג יבצע נסיעה לאחור ותתרחש תאונה מבלי שיראה כמי שדבק בו אשם בגרם התאונה; שנית, במקרה שבפניי, רכב 1 היה הראשון לבצע את הנסיעה לאחור ורכב 2 החל בנסיעה לאחור לאחריו; שלישית, אילו רכב 2 לא היה מתחיל בנסיעתו לאחור, רכב 1 היה יכול להשלים את החניה מבלי לפגוע כלל ברכב 2; רביעית, לאור מקומי הרכבים במהלך הנסיעה לאחור, כפי שהדבר עולה מהשרטוט שערכה התובעת (ת/1), רכב 2 היה בכל מקרה פוגע בכל רכב אחר שהיה מאחוריו בשל נסיעה בלתי זהירה לאחור, ואין כל משמעות לעובדה שרכב 1 גם הוא נסע לאחור מאחורי רכב 1. ללמדך, שהרשלנות של נהגת רכב 2 במהלך הנסיעה לאחור היא רשלנות שעומדת בפני עצמה כגורם בלעדי לתאונה ולכן אין לייחס לתובעת אשם תורם כלשהו בגרם התאונה.

5. לפיכך, הנתבעים 1 ו-2, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

א. 8144 ₪ בגין הנזק, על פי חוות דעת שמאי וחשבונית שצורפו לכתב התביעה.

ב. 950 ₪ בגין שכר טרחת השמאי, לפי חשבון שכר טרחה שצורף לכתב התביעה.

ג. הוצאות משפט בסך כולל של 1000 ₪.

כל הסכומים שצוינו לעיל ישולמו עד ליום 01.07.18 ולאחר מכן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.