ת"ק 36871-11-14 חיו נ' קשר רנטאקר בע"מ

1.לפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע (מונית) בתאונה בינו לבין רכב הנתבעת (מסוג מיצובישי) שהתרחשה ביום 16.9.2014.

2.התאונה אירעה ברחוב קרליבך בתל-אביב, בכביש בעל ארבעה נתיבים. על-פי גרסתו של התובע בעדותו, רכבו היה בנתיב השני מימין לקראת פניה ימינה לרחוב אבן גבירול. או-אז, כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו התחלף לירוק והוא החל בנסיעה, התפרץ לפתע לנתיבו רכב הנתבעת שעמד ברמזור אדום בנתיב הסמוך משמאל (קרי בנתיב השני משמאל מבין ארבעת הנתיבים). כתוצאה מכך התנגשו שני כלי-הרכב, באופן שהחלק הקדמי-ימני של רכב הנתבעת פגע בכנף הקדמית-שמאלית ברכבו-שלו.

3.הנתבעת לעומת זאת תיארה בעדותה שעמדה בנתיב השמאלי ביותר הפונה לרחוב יהודה הלוי, ומכיוון שהייתה צריכה להמשיך ישר לכיוון רחוב מרמורק, השתלבה לנתיב הימני יותר, דהיינו לנתיב השני משמאל. לדבריה, היא ביצעה את ההשתלבות בנסיעה איטית וזהירה, תוך כדי שהביטה במראות, ואז חשה חבטה שנגרמה בשל סטייה של רכב התובע לנתיב נסיעתה.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, מצאתי קושי מסוים בכל אחת מהן. לגבי עדותו של התובע, יש לציין כי בטופס ההודעה שלו לחברת הביטוח הוא תיאר את התאונה כך: "התחלתי להשתלב בנתיב אמצעי לפני רמזור אדום לפתע רכב שבא מנתיב שמאלי סטה למסלול ימני נסיעתי וכתוצאה מכך פגע ברכבי בצד קדמי שמאלי". הנה כי כן, בעוד שבטופס ההודעה נרשם שהתובע החל להשתלב בנתיב האמצעי לפני רמזור אדום, הרי שבעדותו בבית המשפט לא ציין התובע את עניין ההשתלבות, ולדבריו הוא עמד בנתיב השני מימין ואז החל בנסיעה כשמופע האור ברמזור השתנה לירוק. התובע נשאל בעניין זה על-ידי נציגת הנתבעת, אך תשובתו לא הסירה את הספק. עוד אציין, כי התובע טען בעדותו שהרישום בטופס ההודעה אינו בכתב ידו ומי שכתבתה את הדברים היא הפקידה של סוכן הביטוח, אולם עיון בטופס מעלה כי התובע למצער חתום עליו.

5.באשר לעדותה של נהגת הנתבעת – גם כאן מצאתי חוסר עקביות בהשוואה לרישום בטופס ההודעה. כאמור, בבית המשפט העידה הנהגת כי הייתה במהלך של השתלבות מהנתיב השמאלי לנתיב הימני יותר, ואז חשה פגיעה "תוך כדי נסיעה איטית בין עצירה לנסיעה" (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 24). הנהגת גם אישרה בעדותה כי בזמן הפגיעה היא טרם הספיקה ליישר את רכבהּ (שורה 28). לעומת זאת, בטופס ההודעה של הנהגת תוארה התאונה באלה המילים:

"בתאריך 16/9/14 בשעה 19:50 עמדתי ברמזור אדום צומת קרליבך – אבן גבירול בת' כשלפתע הרגשתי דפיקה מצד ימין.

נהג המונית שהיה בנתיב הימני יותר, לא הבחין בי ונכנס לנתיב הנסיעה שלי".

[ההדגשה הוספה]

עוד יצוין, כי בכתב ההגנה של הנתבעת נכתב שרכב הנתבעת "עמד בעצירה מלאה בנתיב השמאלי בכביש בעל 4 נתיבי נסיעה", כאשר לפתע רכב התובע סטה לנתיבו (סע' 3 לכתב ההגנה, ההדגשה במקור; וראו גם סע' 4 לכתב ההגנה).

6.לאור כל האמור, אני מתקשה ליתן את מלוא המשקל לגרסאותיהם של הנהגים, ודומני כי המסקנה המסתברת ביותר היא שהתאונה אירעה כתוצאה מכך ששני כלי הרכב לא נזהרו די הצורך בעת ביצוע השתלבות. על כן, מצאתי לנכון לחלק את האחריות בין שני הצדדים, כאשר האחריות של רכב הנתבעת גדולה יותר במידת-מה בשים לב למכלול הנתונים לרבות העובדה שהעדה מטעמה תיארה בעדותה שבזמן התאונה הרכב שלה לא היה מיושר לפנים אלא במצב שפינתו הימנית-הקדמית נוטה לכיוון הנתיב הימני יותר (הדבר משתלב גם עם הנזקים שנגרמו לכלי-הרכב). חלוקת האחריות בנסיבות אלה היא 60% לרכב הנתבעת ו- 40% לרכב התובע.