מטמון נ' שהרבני

1. במהלך שנת 2014, התובעת מסרה לנתבע המחאה בסך של עשרת אלפים ש"ח ואשר נפרעה בחשבונו ביום 27.06.2014. לטענת התובעת מדובר בהלוואה שלא הוחזרה עד היום ובעוד שלטענת הנתבע מדובר במתנה שניתנה לו על רקע קשרי החברות ששררו ביניהם באותה עת על מנת לסייע לנתבע במצוקה הכלכלית שאליה נקלע.

2.הצדדים לא ערכו ביניהם חוזה בכתב שמסדיר את השאלה האם מדובר בהלוואה או במתנה. בנסיבות אלה יש להיזקק לראיות שהציגו הצדדים. התובעת הציגה חילופי הודעות sms בינה לבין הנתבע כשנה לאחר מסירת ההמחאה ביום 28.06.15. הנתבע לא חלק על עצם חילופי המסרונים.

3. להלן תוכן ההתכתבות בין התובעת לנתבע:

"תובעת: אמרתי לך בקרוב. תן מהפיצויים. אבל יש לך לב אבן.

 נתבע: אבל יש לך לב אבן.

תובעת: אז אין עם מי לדבר.

 נתבע: מצידי בואי קחי מהבית מה שאת רוצה. זה מה שיש לי.

תובעת: אגב מירה אמרה עליך את האמת.

נתבע: זה מה שיש לי.

תובעת: אגב מירה אמרה עליך את האמת. התרשמה מאוד לרעה. בגלל זה היא ביקשה שאהיה חברה שלה לאותה צרה שקוראים אותה אורי שהרבני.

נתבע: ממש.

תובעת: כדאי שלא אספר לך מה שהיא אמרה עלייך.

נתבע: תתביישי לך. שבועיים לא היה לי מים בבית כי לא היה חי כסף לשלם על הפיצוץ. את חושבת שיש לי ואני לא רוצה להחזיר."

4. בחילופי המסרונים אין כל אינדיקציה לכך שמדובר במתנה כפי שטען הנתבע. נהפוך הוא, מהמסרונים עולה שמדובר בהלוואה לכל דבר ועניין והנתבע מטעמים של חסרון כיס טוען שאיננו יכול להחזירה. יש לראות את תאריך חילופי המסרונים ביום 28.6.15 כמועד פירעון ההלוואה מאחר וזו הראייה היחידה שהובאה מטעמה שממנה ניתן ללמוד כי החלה לדרוש ממנו את פירעון ההלוואה.