ברלב נ' דב גולדברגר

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת, כתוצאה מתאונת דרכים.

התובעת טוענת כי בתאריך 29.8.2016 עצר רכבה, אשר היה נהוג על ידי בתה, למופע אור אדום בכיוון נסיעתה, בכביש 4 לכיוון כפר סבא. עת התחלף הרמזור, החל רכב התובעת בנסיעה ולפתע חשה הנהגת בחבטה עזה ברכבה. כנטען, רכב הנתבע אשר הגיע מאחור, מהנתיב השמאלי, לא שמר מרחק, פגע ברכב התובעת וכתוצאה מכך נגרמו נזקים אשר נתמכו בחוות דעת שמאי. התובעת תבעה את הפסדיה ובכלל זה השתתפות עצמית והוצאות ובסך הכל סך 2,661 ₪.

הנתבע טען מנגד כי התאונה ארעה בעטיה הבלעדי של נהגת התובעת, אשר הסתכלה תוך כדי נהיגה על יישומון WAZE, אשר היה מונח מימינה, על מושב הנוסע, ועקב כך סטתה שמאלה לנתיב נסיעתו שלו. עקב הסטייה שמאלה, פגע רכב התובעת באמצעות חלקו האחורי שמאלי, בכנף הימנית קדמית של רכב הנתבע. הנתבע טען כי מיד לאחר התאונה הודתה נהגת התובעת כי אכן הסתכלה על המושב הימני ביישומון WAZE ומכאן שהאחריות לתאונה רובצת עליה. לטענתו, נגרם לו שפשוף מינימאלי ("בגודל של ציפורן"), אשר בגינו לא הוגשה תביעה.

דיון

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את עדויות הנהגים, אני מחליט לדחות את התביעה. להלן טעמי.

הן נהגת התובעת והן הנתבע לא ראו איך ארעה התאונה וממילא לא ראו את רכבו של משנהו סוטה לכיוון נתיב נסיעתם, כנטען בכתבי הטענות מטעמם.

כך, נהגת התובעת העידה כי לאחר שעצרה, אכן הורידה את מבטה ימינה לכיוון יישומון ה – WAZE אך לאחר שהתחלף מופע הרמזור, החלה בנסיעה ישרה והרגישה "...מהצד מאחורה פגיעה ושפשוף" וכי לא הבינה מה קרה. מנגד, אף הנתבע העיד כי נסע בנתיבו וחש בשפשוף וכי לא הבחין ברכב התובעת טרם התאונה.