לפניי תביעה על סך 2,880 ₪ שעילתה אי תשלום שכר טרחת התובע, עורך דין במקצועו, עבור ייעוץ משפטי שניתן לנתבעת, המועצה המקומית בית דגן (להלן – "המועצה").
כתבי הטענות
1. בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 9.10.15, טען התובע, עו"ד המתמחה בענייני חינוך, כי הוזמן על ידי ראש המועצה, מר רחמים תנעמי (להלן – "ראש המועצה") ועל ידי מחזיק תיק החינוך במועצה, מר אבנר ארביב (להלן – "מר ארביב") ליתן לנתבעת ייעוץ משפטי בקשר להחלטת ראש העיר חולון שלא לאפשר לתלמידים תושבי המועצה ללמוד בבתי הספר בעירו.
הפגישה עם השניים התקיימה ביום 14.4.15, נמשכה למעלה משעה (להלן – "הפגישה", "פגישת הייעוץ") ולאחריה, התבקש התובע לשלוח הן דרישת תשלום בגין פגישת הייעוץ, הן הצעת מחיר עבור טיפול עתידי בהגשת עתירה מנהלית כנגד עיריית חולון. אלו נשלחו, ואולם לא נענו למרות מספר פניות, ועל כן הוגשה התביעה שבכותרת.
2. בכתב ההגנה, אשר הוגש ביום 14.12.15, נטען מפי בא כוחה של הנתבעת, כי הפגישה שנקבעה לבקשת תושבת המועצה, התקיימה ברובה עם מר ארביב, ורק בסיומה, נכנסו השניים למשרדו של ראש המועצה. ראש המועצה, אשר נאות להפגש עם התובע, במסגרת מדיניות "דלת פתוחה" לתושבי המקום הנהוגה על ידו, לא העלה על דעתו כי יידרש לשלם עבור פגישה זו.
עוד נטען בכתב ההגנה, כי לאחר הפגישה הוחלט לפתור את המחלוקת בין הרשויות בדרכים אחרות מאלו אשר הוצעו על ידי התובע. נציגי הנתבעת הופתעו לקבל את דרישות התשלום, שכן מעולם לא שכרו את שירותיו של התובע או הסכימו לשלם תמורתם.
בנוסף, ציינה הנתבעת כי לרשותה עומד משרד עורכי דין חיצוני, בו היא נעזרת לשם טיפול בענייניה השוטפים, ופנייה לעו"ד נוסף כרוכה דורשת אישור היועץ המשפטי למועצה ובהוצאות כספיות נוספות.
הדיונים בפניי
3.ביום 13.7.16 התקיים דיון בתיק. במסגרת דיון זה העיד התובע וכן עדה מטעמו, גב' יעל גויסקי.
4.התובע חזר על האמור בכתב התביעה, ומסר, כי שמע על בעיית הרישום מגב' גויסקי, אף היא עורכת דין במקצועה, המוכרת לו במסגרת עיסוקו, והיא זו שהעבירה פרטיו למר ארביב. בינו לבין מר ארביב הוחלפה הודעת דוא"ל - שאינו יכול להציגה - ולאחריה, התנהלו מספר שיחות טלפוניות, שבמהלכן סוכם על פגישת הייעוץ. התובע מסר, כי לו עצמו אין כל עניין אישי בבעיית הרישום. עוד לדבריו, עובר לפגישה סיכם עם מר ארביב, כי מדובר בפגישה ששכרה בצידה, ובסיומה: "אשלח להם עלות שכ"ט". אף בהמשך דבריו שב התובע והבהיר, כי גובה שכר הטרחה לא סוכם מראש.
לטענת התובע, ארכה הפגישה למעלה משעה, נכחו בה מר ארביב וראש המועצה, ולאחר שהסתיימה, סוכם, כי יישלחו לנתבעת חשבונית והצעת מחיר לטיפול בעתירה מנהלית כנגד עיריית חולון. אף כי התובע אכן פעל על פי המוסכם, לא נענה מטעמה של הנתבעת.
5. בהמשך, השיב התובע לשאלת בא כוחה של הנתבעת, וכשזה הטיח בפניו כי על פי חוק, המועצה לא יכולה להתקשר עימו מבלי לקבל מראש אישור רשמי לדבר, מסר: "הם היו צריכים לומר לי זאת מראש, והייתי מודיע להם שללא שכר טרחה לא אגיע לפגישת ייעוץ". התובע הוסיף, כי נאמר לו כי הפגישה תואמה עם ראש המועצה, וכי לא היה אמור לייצג את הורי התלמידים
אלא את המועצה עצמה.
באשר לתוכן הפגישה, העיד התובע, כי הוסברו לראש המועצה ולמר ארביב דברי החקיקה הרלבנטיים לנושא, וכן הנהלים הנוגעים לעניין, ובמסגרת הפגישה אף עלו דרכים אפשריות לפעולה, וביניהן הגשת עתירה מנהלית.
התובע מסר, כי לטעמו, פגישת ייעוץ אינה דורשת בהכרח הסכם בכתב, וכי בעבר נהג לגבות תמורת פגישות כאמור סכומים דומים, ואף גבוהים יותר.
6. מטעמו של התובע העידה הגב' גויסקי. לדבריה של העדה, המליצה למר ארביב על התובע והנ"ל אמר לה כי יפגש עימו, ואף מסר: "נפלא, אתאם איתו". היא אינה יודעת מה היה בפגישה, אך "הייתה כוונה לשכור עורך דין מתחום החינוך שייצג".