פרסטר ואח' נ' רוזנבאום ואח'

תביעה ותביעה שכנגד בגין הפסדים ונזקים שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונה שקרתה ביום 21.5.17.

ביתו של התובע שנהגה ברכב בזמן התאונה סיפרה את גרסתה:

אני נהגתי ברכב. בתאונה אני באתי מרחוב הס בהרצליה, בין רחוב הס לרחוב העצמאות. באתי מכיוון רחוב הס, לכיוון דרום של הכיכר, נכנסתי לכיכר, הסתכלתי לפי כללי התנועה, ראיתי שאין שום דבר בשטח, נכנסתי לכיכר, ואחרי כמה שניות שאני בתוך הכיכר הרגשתי פגיעה בחלק האחורי של הרכב, הרכב הסתובב במקום, וראיתי שמישהו פוגע בי. יש שרטוט של המקום, מדגימה. התקרבתי לכיכר, הסתכלתי, נכנסתי לכיכר, והרגשתי שהרכב שלי מסתובב, אחרי שקיבל פגיעה מאחורה. הוא הסתובב וחסם. הרכב שלי נפגע בחלק האחורי, באזור הפגוש. אני מדגימה המצב אחרי הפגיעה, יצאתי מהרכב, עזרו לי לדחוף את הרכב כדי שיהיה מעבר לאנשים, שלא אחסום הרבה. הייתה איתי עוד חברה שהייתה איתי ברכב. זה מה שקרה.

חברת שהיתה עימה, גב' עינב כהן, סיפרה:

כל מה שהנהגת סיפרה זה מה שקרה. הגענו מרחוב הס, אני הייתי מקדימה, הסתכלנו ימינה ושמאלה, ראינו הכיכר פנויה לחלוטין, בגלל זה נכנסנו, אחרי כמה שניות שאנחנו באמצע הכיכר, ממש בפנייה להמשיך ישר, אנחנו עושות העיקול, נפגענו מאחורה, הרכב קיבל שני סיבובים ונעמד במקום, חסם את הרחוב הנגדי, והוא פשוט, הרכב שלו המשיך ישר, אפשר לראות בשרטוט שהיא הציגה. מוזר לי שבאותו רגע המשטרה לא בדקה אם הוא שיכור, או מהירות, הכל היה מוזר ומעורפל. הוא היה מאד לחוץ וניסה רק לצאת מהרכב ולראות איך אנחנו, כאילו שהוא ידע שהוא אשם, כך זה הרגיש. שתינו בנות לוחמות, אחריות, אנחנו מסתכלות 3 צעדים קדימה. בדקנו את השטח כמה פעמים.

גרסת הנבעת 2 לתאונה:

הגעתי מרחוב העצמאות לכיכר, אני מפנה לתמונה. זווית הראייה שיש בכניסה לכיכר. הכיכר ריקה לחלוטין. אני נכנסתי לכיכר, כעבור 10 מטרים הנהגת מתפרצת מצד ימין לכיוון הכיכר, אני בולם כדי לא לפגוע בדלת של הנהגת, שובר ההגה ימינה כדי לפגוע בחלק האחורי. עד נקודת הכניסה שלה לפגיעה יש 11 מטרים, ולא יש 21 מטרים. אם נכנסה לפני, לא היינו נפגשים, גם לא ביחד, האופציה היחידה, שאני הייתי בכיכר והיא התפרצה לכיכר. אני מפנה לתמונה שבה רואים את זווית הראיה שיש לה מנקודת הכניסה שלה. היא יכלה לראות לחלוטין שאני בכיכר, אם הייתה מסתכלת על הכביש ומרוכזת. היא לא הסתכלה על הכביש בוודאות. השרטוט שהיא הציגה לא ביחס נכון. אני בתוך הכיכר, היא התפרצה במהירות פנימה, בשלב הזה, כדי לא לפגוע בדלת שלה, אני שובר ימינה, ונפגע החלק האחורי שלה. הפגיעה בחלק האחורי, זה בדיוק מה שהיה שם. אני הייתי לבד ברכב. אני הבעלים של הרכב ואמי בעלת הפוליסה. התברר שמדובר באותה חברת הביטוח, ונאמר לי שעו"ד יכתוב לשנינו את כתב התביעה.

הנתבעים הגישו תמונות של הככר בה ארעה התאונה. מדובר בככר קטנה יחסית. כפי הועלה מהעדויות הרי שכל אחד מהנהגים טוען כי הוא זה שנכנס לככר ראשון וכי הככר היתה פנויה. כל אחד מהם מאשים את משנהו בכך שלא הבחין ברכב הנכנס לככר.

מתמונות הרכבים שהוגשו לתיק עולה כי רכב התובע ניזוק בחלקו האחורי ורכב הנתבעים ניזוק במוקד הקדמי בצד ימין ושמאל. הנתבע סיפר הן בעדותו והן בהודעה על התאונה (שצורפה לכתב התביעה) כי הוא סטה בחוזקה ימינה כדי להמנע מפגיעה בדלת הנהג של רכב התובע אשר הפתיע אותו עת נכנס לככר. בכך יש להסביר את הפגיעה במוקד האחורי של רכב התובע. במילים אחרות, אלמלא סטיית הנתבע בחוזקה ימינה, כפי טענתו, הרי שקרוב לודאי שהוא היה פוגע בצד שמאל של רכב התובע, באזור דלת הנהג. התרחשותו של נזק כזה (פגיעה בצד שמאל של רכב התובע) מלמדת כי רכב הנתבע כבר היה בתוך הככר ורכב התובע הוא שהתפרץ לככר, ורק הסטייה ימינה מנעה פגיעה קשה יותר. אך מנגד, יש בנזק בחלק האחורי של רכב התובע כדי לתמוך בגרסת הנהגת כי הרכב כבר היה בתוך הככר כאשר נפגע על ידי רכב הנתבעים, כלומר, שהוא זה שהיה הראשון בככר ולו זכות הקדימה.