בירן ואח' נ' גולדמן ואח'

התובעים, בני זוג, הגישו תביעה כספית על סך 33,500 ₪ כנגד הנתבעים בגין עניינים שונים אשר נוגעים לפוליסות ביטוח בעניין כלי רכב מסוג יונדאי אקסנט (שהיה בעיקר בשימושה של התובעת, ויכונה להלן- "רכב האקסנט") ופולקסווגן פאסאט (שהיה בעיקר בשימושו של התובע, ויכונה להלן- "רכב הפאסאט").

בתחילת הדברים ייאמר כי במהלך הדיון התברר כי הנתבעת 2 אינה בגדר אישיות משפטית הכשירה לחובות וזכויות. על כן הריני מורה על מחיקתה של הנתבעת 2 מכתב התביעה.

ועתה לגופה של התביעה. תחילה אפרט את העובדות שעלו מכתבי הטענות ושמיעת הראיות, כאשר התרשמתי כי רובן של עובדות אלה אינו שנוי במחלוקת, וההבדלים המעטים בין הגרסאות לגבי אופן התרחשות הדברים נובע ברובו מפערי מידע בין הצדדים. זאת כמיטב הבנתי את טענות הצדדים, אשר בלשון המעטה, לא היו מאורגנות למדי.

תחילת הפרשה בכך שהנתבע 1, סוכן ביטוח, סיכם עם התובע כי כל אחד משני כלי הרכב האמורים יבוטחו על ידי הנתבעת 3, בפוליסות של ביטוח חובה וצד ג' כאחד. זאת נעשה בתחילת חודש מרץ 2016. לשם כך שילמו התובעים את הנדרש מהם, כאשר תשלום ביטוחי החובה היה באמצעות הדואר, ואילו תשלום ביטוחי צד ג' (בסך של 780 ₪ לכל רכב) היה במזומן למזכירה במשרדו של הנתבע 1.

דא עקא, וכפי שהסתבר, לרבות לנתבע 1, רק בדיעבד, תשלומי ביטוח צד ג' אלה לא התקבלו על ידי הנתבעת 3, עקב שינוי מדיניות מצידה לפיה לא תקבל עוד תשלומים במזומן, בעוד החזר הכספים (שלא נתקבלו) לא הגיע ליעדו- משרד הנתבע 1. הדבר לא מנע, ואף לא עיכב, את כניסת ביטוח צד ג' לתוקף לגבי שני כלי הרכב, אולם לאחר כשלושה חודשים, ביום 6/6/16, אלה בוטלו על ידי הנתבעת 3, עקב אי התשלום לדידה. זאת לאחר שבתווך הוצאו מטעם הנתבעת 3 לתובעים מכתבי התראה (דרישות חוב), אולם אלה לא התקבלו על ידי התובעים, שהמשיכו לסבור לתומם כי שני כלי הרכב מבוטחים באופן מלא.

במקביל, באמצע חודש מאי 16', ביקש התובע מהנתבע 1 לבטל את כלל הביטוחים בגין רכב הפאסאט, נוכח הסכם למכירתו על ידו לאחר. בעקבות זאת התנהל דין ודברים נוכח האפשרות לגרור את הביטוחים לרכב החדש של התובע, אך לבסוף התובע דחה אפשרות זו, וכך הגיעה בקשה מצידו לביטול ביטוח צד ג' ביחס לרכב הפאסאט אל הנתבעת 3 ביום 15/6/16. כזכור, מעט טרם לכן כבר בוטל על ידי הנתבעת 3 ביטוח צד ג' לרכב זה, מבלי שהתובע היה מודע לכך.

לדברי התובע באותה תקופה אף ביקש לבטל את ביטוח החובה של רכב הפאסאט, כאשר לשם כך העביר למשרד הנתבע 1 את תעודת החובה המקורית של הרכב כפי שנתבקש. לטענת הנתבע 1 הביטול התבצע רק בחודש ספטמבר 2016, כיוון שהתובע לא העביר לנתבעת 3 את התעודה האמורה, כאשר גם במועד הביטול הדבר לא נעשה, אולם אז הסכימה הנתבעת 3, לאור בקשת הנתבע 1, להסתפק בזכרון דברים אודות המכירה שהעביר התובע. במהלך הדיון נציגת הנתבעת 3 טענה טענות דומות, אולם הדבר היה בניגוד לאמור בכתב ההגנה מטעמה, שם נאמר במפורש בסעיף 16.2 כי ביטול ביטוח החובה של רכב הפאסאט היה ביום 8/6/16, לאחר שקיבלה לידה את התעודה האמורה, דבר שמאשר את גרסת התובע בעניין. על כן, הריני קובע כממצא שביטוח החובה של רכב הפאסאט נעשה ביום 8/6/16.

אף לשיטת הנתבעת 3, בעקבות הביטול של ביטוח החובה של רכב הפאסאט, התובע היה זכאי להחזר כספים, אולם אלה לא הועברו לו על ידי הנתבעת 3 נוכח החוב שלדידה היה קיים בגין אי תשלום ביטוח צד ג', ובנוסף נוכח עיקול לגבי התובע, שנובע מעניינים שמחוץ לתביעה זו.

באשר לרכב האקסנט, גם כאן בוטל לבסוף ביטוח החובה, וזאת בחודש ספטמבר 2016. בד בבד, בחודש יולי 2016 (משמע לאחר ביטול ביטוח צד ג' של שני כלי הרכב על ידי הנתבעת 3), רכב זה נפגע בחלקו האחורי עקב תאונה בהיותו בחניה, כאשר התובעים נשאו בעלות התיקון בסך של 1,000 ₪.