ת"ק 33988-11-14 גבעון נ' ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ

1.עיקר המחלוקת בפניי היא אם סירוב של הנתבעת להעניק לתובעת טיפול ניקוי אבנית מהשניים, בשבוע מתקדם של הריונה, הוא הפלייה אסורה.

2.אין מחלוקת כי התובעת, שהיתה במועד הרלוונטי בשבוע מתקדם להריונה, תיאמה תור לניקוי אבנית אצל הנתבעת המפעילה מרפאת שיניים, ובין היתר מספקת טיפולי ניקוי אבנית. עוד אין מחלוקת כי בהגיע תורה של הנתבעת סירבה השיננית, הגב' פזית ערן-כרמי, לאפשר לתובעת לעבור טיפול של ניקוי אבנית בשל הריונה המתקדם וכי רופא השיניים, ד"ר בוריס קישינבסקי, שנכח אותה עת במרפאה גיבה את החלטת השיננית.

הצוות הרפואי אף סירב להצעת התובעת לחתום על טופס ויתור המקנה לו פטור מאחריות לגבי כל טענה בגין השלכות ניקוי האבנית.

3.התובעת טוענת כי אין מניעה רפואית לעבור טיפול ניקוי אבנית בהריון וכי הדבר מפורסם באתר קופת חולים 'כללית'. משכך טענה התובעת שמדובר בהפלייה אסורה שנשענת על סטריאוטיפים ישנים לפיהם נשים בהריון מנועות מלבצע דבר כזה או אחר. התובעת טענה כי יש בכך משום סכנה למדרון חלקלק שעלול להביא איסור של נשים בהריון לקנייה בסופרמרקטים, איסור לנסיעה באוטובוס או רכבת לנשים בהיריון ועוד כהנה. הכל לטענתה בניגוד לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה), שמהווה גם עוולה אזרחית לפי חוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן: חוק איסור הפלייה במקומות ציבוריים).

עוד טענה שכל הדין ודברים עם השיננית והרופא נעשו לעיני ממתינים נוספים במרפאה באופן שהציגה באור שלילי כלא אחראית ולא מודעת למצבה, כשהדבר עולה לכדי 'לשון הרע' שגרמה לה לעוגמת נפש רבה.

כן טענה התובעת שהנתבעת הפרה התחייבותה לספק לה שירות על-פי סל השירותים של קופת חולים 'כללית'; ובאופן שנדרשה לדחות את ניקוי האבנית ואף לבצעו במסגרת פרטית.

בגין כל האמור העמידה התובעת תביעתה על סך כולל של 28,000 ₪.

4.מנגד טענה הנתבעת כי הצוות הרפואי לא סרב לטפל בתובעת אלא אך הנחה אותה לדחות את הטיפול למועד שלאחר ההיריון, וזאת מתוך דאגה לשלום התובעת ועוברה. הנתבעת עומדת על שיקול דעתם המקצועי של הצוות הרפואי ולטענתה לא הובאה ראייה, מעבר למאמרים הלקוחים מהאינטרנט שיש בהם לדחות את שיקול דעתם. עוד הדגישה שמדובר בטיפול רפואי אלקטיבי לא דחוף שאינו מצדיק טיפול במהלך הריון מתקדם.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5.יוקדם ויובהר כי בית משפט זה אינו בוחן אם שיקול הדעת הרפואי גופו, שהנחה את הצוות הרפואי להחליט שלא להעניק לתובעת טיפול של ניקוי אבנית במהלך הריון סביר או לא. נקודת המוצא היא כי טיפול של ניקוי אבנית מהשיניים הוא תחום רפואי, שלצוות הרפואי סמכות להפעיל לגביו את שיקול דעתו ולקבל החלטה עניינית המתבססת על אותו שיקול דעת. לפיכך לא מצאתי להתייחס לטיעוני הצדדים, ככל שהם נוגעים לסבירות שיקול הדעת הרפואי באותו מקרה.

על בסיס האמור, במסגרת תביעה זו מצאתי לבחון 3 שאלות בלבד: האם יש בהחלטה של הצוות הרפואי, תחת הנחה שניתנה על בסיס שיקול דעתם הרפואי משום הפליית התובעת מחמת הריון; האם הדברים שנאמרו לתובעת מהווים לשון הרע; והאם יש בהחלטה משום הפרת התחייבות חוזית כלפי הנתבעת כמבוטחת "כללית מושלם".