זלטקין נ' פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ

הרקע לתביעה-

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונה שהתרחשה בתאריך 26.3.17 בשעות הבוקר, בחנייה של "איקאה", בין רכב מסוג יונדאי טוסון מספר 8436139 ( להלן: "רכב התובעת" ) לבין רכבה של הנתבעת מספר רישוי 16-732-30 ( להלן: "רכב הנתבעת" ).

2. לטענת התובעת, במועד הנוגע לעניין, היא עמדה במגרש החנייה של "איקאה" והמתינה שיתפנה מקום חניה. באותו הזמן, רכב הנתבעת עקף את רכבה ותוך כדי כך שפשף עם חלקו האחורי את חלקו הקדמי של רכב התובעת. עוד נטען, כי כתוצאה מן התאונה, נגרמו לרכב התובעת שריטות בצד קדמי ימני ( צורפו תמונות לכתב התביעה ). שווי הנזק שנגרם הועמד על 2433 ₪. לשיטת התובעת האחריות המלאה לתאונה רובצת על נהג הנתבעת ומשכך מבוקש לפסוק לתובעת פיצוי בגובה של 2483 ₪.

3. לטענת הנתבעת, האחריות הבלעדית לתאונה רובצת לפתחה של התובעת. הנתבעת גורסת כי ביום התאונה, היה רכבה בחניון איקאה ועקף כדין את רכב הנתבעת. לפתע, וללא כל התראה החל רכב התובעת לנסוע תוך שהוא פוגע בחלקו האחורי שמאלי של רכב הנתבעת. עוד נטען, כי כתוצאה מן התאונה נגרם לרכב הנתבעת נזק בגובה של 6302 ₪.

4. בדיון שנערך לפניי העידו התובעת ומר שלמה ארז, שנהג ברכב הנתבעת.

התובעת חזרה על גרסתה בכתב התביעה והדגימה כיצד עמדה בחנייה באיקאה, בהמתנה שיתפנה מקום חניה, בעת שנהג רכב הנתבעת עקף אותה מימין, סטה שמאלה מנתיב נסיעתו ובזמן הסטייה החלק האחורי שמאלי ברכב הנתבעת שפשף את החלק הימני קדמי של רכבה ( ע' 3 ש' 14 ואילך ). התובעת הציגה תמונות צבע של רכבה ( ת/1, ת/2 ) והסבירה היכן ניתן לראות את הפגיעה שנגרמה מרכבה של הנתבעת. התובעת הבהירה כי הרכב המתואר בכתב התביעה שייך לה. התובעת חזרה ומסרה כי בזמן המגע בין הרכבים רכבה היה בעמידה מוחלטת.

התובעת מסרה כי קבלה הצעה לתיקון הרכב אך טרם תקנה את הרכב בפועל משום שמדובר בנזק קטן יחסית ורצתה להמתין להחלטת בית המשפט.

מר ארז, נהג רכב הנתבעת, העיד כי התובעת עמדה בצד השמאלי של נתיב הנסיעה בתוך החנייה של "איקאה", צמודה לרכבים שחונים מצד שמאל מכיוון נסיעתו. רכבו ורכב התובעת היו לאותו כיוון נסיעה. מר ארז טוען שנסע לאיטו בצד ימין, ליד הרכבים שחונים בצד ימין של החניון, הכל היה נקי ללא רכב מקדימה וחיפש חניה כמו התובעת. הוא הבחין בתובעת עומדת בצד שמאל, נתן צפצוף קטן והמשיך לעבור. כאשר חלף על פני התובעת, הרגיש מכה מאחור, התובעת נכנסה בו, הוא לא ראה איך. הוא והתובעת החליפו פרטים והוא המשיך והחנה את רכבו במקום אחר. לשיטת נהג רכב הנתבעת, רכבה של התובעת היה בנסיעה ולא בעמידה בעת התאונה ( ע' 3 ש' 30 ואילך ).

מר ארז טען שהוא לא פנה שמאלה אחרי שעבר את התובעת אלא נסע ישר בצד ימין מבלי שהיה דבר לפניו ( ע' 4 ש' 34 ).

הוגשו מטעם הנתבעת דו"ח שמאי של רכב הנתבעת ותמונות רכב הנתבעת מיום התאונה ( נ/2, נ/3 ).

5. לאחר הדיון, ובהמשך להחלטת בית המשפט בעניין זה, הוגשו לתיק ביהמ"ש מטעם התובעת רישיון רכב ותעודת ביטוח המעידים על כך שהרכב מושא התביעה שייך לתובעת. מטעם הנתבעת הוגשו תמונות נוספות של רכב הנתבעת וכן תמונות שצולמו ביום התאונה.

דיון והכרעה-

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת העדויות שנשמעו בפניי ולאחר שעיינתי בראיות שהוגשו מטעם הצדדים, לרבות תמונות הרכבים המעורבים בתאונה, אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת, וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעת, כל זאת נוכח עיקרי הטעמים הבאים:

א. התובעת העידה בצורה עקבית, ברורה ובוטחת כי רכבה עמד בעת התאונה, שכן המתינה שיתפנה מקום חניה, וגרסתה זכתה לאמוני. התרשמתי כי התובעת העידה בכנות, ללא התחכמות ומבלי שהכינה עצמה טרם הדיון להליך המשפטי. התובעת חזרה ואמרה במהלך הדיון, לעיתים תוך פניה אישית לעבר נהג הנתבעת, כי היא עמדה בזמן שנהג הנתבעת פגע בה ולכן היא לא אשמה בתאונה.