סמואל נ' מוואסי ואח'

1.התובעת הגישה בקשה שכותרתה "בקשה להעברת שופט", שמשמעותה היא למעשה בקשה לפסלות שופט. ברקע הבקשה גילוי נאות שנערך על-ידי, וזאת בשל טענה שהועלתה בבקשה שהוגשה על-ידי הנתבעים 2-1 ביום 24.6.2018 שלפיה יתכן שהנתבעים או חלקם מבוטחים על-ידי הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – הפניקס). בגילוי הנאות שנערך בהחלטתי מאותו יום, הבאתי לידיעת בעלי הדין את העובדה שטרם מוניתי לכס השיפוט ולפני למעלה מחמש שנים ייצגתי כעורך-דין את הפניקס.

2.לאור זאת הוגשה הבקשה שלפני, שבה מבוקש שהתיק ידון בפני שופט אחר. הנתבעים 2-1 השיבו שאין להם התנגדות שבית המשפט ידון בתביעה (תשובה מיום 12.7.2018). הנתבעים 3 ו-4 לא השיבו לבקשה.

3.דין הבקשה להידחות. לא הוצגה עילה לפסלות שופט. נסיבות העניין אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, שהוא המבחן לפסלות שופט מלדון בהליך (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). כמו כן, על-פי כללי הפסילה הנהוגים, נוכח הזמן שחלף מאז טיפולי בעניין ייצוג החברה אין הדבר מקים עילת פסלות (ראו, סעיף 15(ב)(4) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, המורה כי: "שופט לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה... בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בענינו של אותו בעל דין או אותו עד"; ע"א 6758/13 ברייטברט נ' מרכז משען בע"מ, פיסקה 7 (16.10.2013): "...בחלוף חמש שנים מאז היה בעל הדין לקוחו של השופט קודם למינויו, מתבטלת מאליה מניעות השופט מלדון בתיק"). כן יש ליתן את הדעת לכך שבתביעה זו כבר ניתנו על-ידי החלטות שונות בעבר, ומובן שיש לעשות בעילת הפסלות שימוש זהיר על מנת שזו לא תנוצל חלילה לרעה על-ידי בעל דין שאינו שבע רצון מתוכן ההחלטות שניתנו.

4.הבקשה נדחית.

ניתן להגיש ערעור על החלטה זו לנשיאת בית המשפט העליון תוך עשרה ימים מהיום שבו הודע על ההחלטה.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ח, 19 יולי 2018, בהעדר הצדדים.