ת"ק 31967-01-16 אלמקיאס נ' משטרת ימ"ר עמקים

1)בתאריך 30/6/15, או בסמוך לכך, עת נהג התובע ברכבו, סקודה מס' רישוי 83-048-76 (להלן: "הסקודה"), בעכו, הוא התבקש על ידי שוטרים לעצור, זאת משום שהיה דרוש לחקירה בחשד למעורבות בשורה של עבירות רכוש, לרבות גניבת רכבים. התובע חמק מהשוטרים ובהמשך אותר נוהג בסקודה באזור התעשייה בנשר. שוטרים שהיו ברכב משטרתי סמוי (להלן: "הרכב המשטרתי"), כרזו לו לעצור ומשלא ציית, חסמו את דרך נסיעתו והשוטר מיכאל זלוטניק, המשרת במג"ב, יחידת ארז, בתפקיד קצין מבצעים, שישב ברכב המשטרתי במושב הקדמי ליד הנהג, פתח את הדלת ואז הסקודה פגע עם צידו הימני בדלת והמשיך במנוסתו. מאוחר יותר אותר הסקודה בחיפה כשהוא נטוש ונגרר לבסיס משמר הגבול בבית נטופה.

בתאריך 1/7/15 נבדק הסקודה על ידי חבלן, השוטר אנדריי טליצנקו, (להלן" "החבלן") על מנת לוודא שאין בתוכו אמצעי חבלה. מאחר שהסקודה היה נעול, שבר החבלן את השמשה הקדמית שמאלית של הסקודה ונכנס לתוך הסקודה דרך החלון. לאחר שהחבלן השלים את הבדיקה הועבר הסקודה מבית נטופה למגרש אחסנה משטרתי של מוצגים פליליים (להלן: "מגרש האחסנה"), משם שוחרר לידי דודו של התובע, מר ראובן אוחיןן, ביום 23/11/15.

2)לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, עת היה הסקודה בהחזקת משטרת ישראל נגרמו לסקודה נזקים. הוא פוצה רק בגין הנזק שנגרם לשמשה ע"י החבלן, אולם הנתבעת סירבה לפצותו בגין יתרת הנזקים. לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לפצותו בגין יתרת הנזקים, כפי שהוערכו ע"י השמאי ברק אמיתי (להלן: "השמאי") בחוות דעתו מיום 13/12/15, שהעתקה צורף לכתב התביעה.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה, מהטעמים שפורטו בכתב ההגנה.

3)כאמור, עותר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לסקודה, כמפורט בחוות דעתו של השמאי.

מעיון בחוות הדעת עולה כי הנזק כולל תיקוני פחחות וצבע, בעלות של 1,140 ₪, מגן חום, בעלות של 1,375 ₪ ובית מראה קדמית ימנית (להלן: "המראה"), בעלות של 3,583 ₪.

מהעדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי עולה כי כל הנזקים , למעט הנזק למראה, נגרמו כתוצאה מהפגיעה שפגע הסקודה בדלת הרכב המשטרתי, פגיעה שנגרמה עקב נהיגתו הפרועה של התובע. לכן אין הוא זכאי לפיצוי בגין נזקים אלה. שונה המצב לגבי הנזק למראה (אין חולקין כי עת הוחזר הסקודה לדודו של התובע היתה המראה פגועה, כפי שאישר השוטר משה כהן), שכן אין חולקין כי המראה לא נפגעה באירוע הנ"ל. די אם אפנה בעניין זה לנטען בסעיף 8 לכתב ההגנה, כי "...בעת גרירת הרכב (הכוונה לסקודה – מ.א.), מבסיס משמר הגבול למגרש (מגרש האחסנה – מ.א) המראה הימנית היתה תקינה" (ההדגשה שלי – מ.א.).

אני קובע, איפוא, כי המראה ניזוקה עת הסקודה היה בהחזקת משטרת ישראל. כאן המקום לציין כי במסגרת היחסים שבין התובע לנתבעת אין חשיבות לשאלה אם הנזק נגרם עת חנה הסקודה במגרשים שבהחזקת משטרת ישראל (המגרש בבית נטופה ומגרש האחסנה), או בעת שנגרר, לבקשת משטרת ישראל, ממגרש למגרש. אם סבורה הנתבעת כי הנזק נגרם בעת הגרירה, יכלה לשלוח הודעת צד ג' לחברת הגרירה. בכל מקרה, עדיין פתוחה בפניה הדרך להגיש נגדה תביעת שיבוב !

עוד ראוי לציין , כי עם כל הביקורת המוצדקת שישנה כלפי התנהגותו הפלילית של התובע, אין בכך כדי להצדיק גרימת נזק לרכבו, נזק שנגרם ללא קשר להתנהגותו, בשל רשלנות של משטרת ישראל או של מי מטעמה..