ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
30674-12-13
06/08/2014
|
בפני הרשמת הבכירה:
יפעת ביטון אונגר
|
| - נגד - |
התובעת:
מיכל חובב קסטן
|
הנתבע:
אחמד גנאים
|
| פסק דין |
1.תביעה בסך 22,660 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים שנגרמה בנתניה, בסמוך לתחנה המרכזית, ביום 01.07.2013.
2.לשיטת התובעת בכתב התביעה, הנתבע, נהג אוטובוס, נהג בנתיב שמאלי, אולם כשהיה כמעט מקביל אליה, סטה לפתע לפנייה ימינה, ובתוך כך פגע בעוצמה ברכבה, שאותה עת היה במצב עצירה מוחלטת.
3.לפי דו"ח השמאי המצורף לתביעה דופן תא המנוע הפנימית ניזוקה והיתה טעונה תיקון. כמו כן ניזוקו חלקים נוספים כמפורט בחווה"ד.
השמאי בא לידי מסקנה כי בשל היקף הנזקים, מוכרז רכב התובעת כאובדן מוחלט.
התובעת עותרת איפוא, לפיצוי בגין ערך הרכב שקבע השמאי, שכ"ט השמאי, עלות השכרת רכב ועגמת נפש.
4.הנתבעים כופרים באחריות לתאונה. לשיטתם, התובעת עקפה מספר מכוניות כשהיא נוסעת בנתיב הימני, ולאחר מכן סטתה בחדות שמאלה, לנתיב האוטובוס, ופגעה בו.
5.עדויות הנהגים ועדיהם נשמעו ב-06.07.2014.
באותו מועד הוצגו תמונות של נזקי רכב התובעת וכן העתק הודעת הנתבע לנתבעת מיום 05.07.2013, שם העיד כי רכב צד ג' נדחף מימין ופגע בתא המטען הימני של האוטובוס.
התובעת לא חזרה על טענתה כי עצרה עצירה מוחלטת, אלא העידה, בחקירתה הראשית: "ביציאה יש מחסום ואני עמדתי לפניו. עצרתי – בעצור, התקדמתי לאט ופתאום הוא הגיח מצד שמאל שלי..." (עמ' 1 שורות 11-12).
גם בעלה של התובעת, שישב במושב הנוסע לצדה, העיד כי התובעת היתה בתנועה בעת ההתנגשות: "אישתי החלה לפנות ימינה ואז גם האוטובוס פנה ימינה" (עמ' 2 שורות 1-2).
יחד עם זאת, שני עדי התביעה ציינו כי האוטובוס סטה לכוון רכבם ופגע בו. שניהם העידו כי התובעת צפרה על מנת לגרום לאוטובוס לעצור, משום שלא עצר את נסיעתו גם לאחר הפגיעה.