שקד נ' יוסי ובניו ואח'

לפניי תביעה כספית בסך 12,180 ₪.

התובע טען כי ביצע עסקה של רכישת סלון מהנתבעת בסך 10,962 ₪ ששולמו בשיקים בסך 1218 ₪ כל אחד וכי לאחר שלושה ימים מביצוע העסקה ביקש לבטל את העסקה מאחר ופוטר מהעבודה. התובע טוען כי הנתבע 2 הודיע לו תחילה כי אין בעיה אולם, אחר כך הודיע כי אין אפשרות והחזיר לו רק שמונה שיקים מתוך התשעה ששולמו ונותר שיק אחד ע"ס 1218 ₪. התובע תבע החזר סכום השיק בצירוף ריבית והצמדה וכן, הוצאות משפט. לבקשה צורפה הפקדה-שקים .

הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו כי התובע הזמין ביום 10.6.18 הזמנה מס' 2755 מאושרת בחתימת ידו, שצורפה לכתב ההגנה, ובאותו יום מסר בגין ההזמנה 10 שיקים בסך 1218 ₪ כל אחד כאשר השיק הראשון היה לתאריך 20.6.18. הנתבעים טענו כי באותו יום נמסרה לתובע קבלה ע"ס 12,180 ₪ כאשר ערך ההזמנה מורכב מ-: סלון בסך 6900 ₪, שולחן בסך 2000 ₪, מזנון בסך 2700 ₪ ובסה"כ 11,600 ₪. את ההפרש בסך 580 ₪ (המופיע בסעיף 5 בהזמנה) מהווה תוספת ששולמה כעמלה להבטחת השיקים, מאחר והנתבעת אינה מקבלת שיקים ללא ביטוח אשראי, שלא מוחזרים לבית העסק בעת ביטול העסקה. הנתבעים טענו כי בהזמנה היה סלון בבד שנבחר ע"י התובע, מידות הסלון היו בהזמנה מיוחדת לבקשת התובע, והם התחילו בייצור שלדת הסלון וכן הוזמן הבד הנדרש ונגזר לסלון. הנתבעים טענו כי ביום 24.6.18 התובע ביקש ביטול ההזמנה מאחר ולטענתו פוטר מעבודתו. הנתבעים טענו כי התובע ביקש הקפאת ההזמנה וסוכם כי : מהשיק הראשון שכבר נפרע יקוזז סך של 900 ₪ בגין דמי ביטול ובאותו יום הוחזרו תשעה שיקים – צורף אישור הפקה-שקים נ/4. הנתבעים טענו כי לפנים משורת הדין ניתנה לתובע אפשרות כי אם תוך שלושה חודשים יבצע את ההזמנה שוב, יעמוד הסכום לעיל לזכותו ואם לא, יעמוד לזכותו סכום של 318 ₪ בלבד. הנתבעים טענו כי בסוף התובע הודיע כי אינו מעוניין לקנות , הנתבעים ביקשו להחזיר לו את הסכום של 318 ₪ אולם, התובע ביקש גם את ה- 900 ₪.

הצדדים זומנו לדיון. בדיון העיד התובע , וכן הנתבע 2 - מנכ"ל הנתבעת.

התובע חזר על טענותיו והעיד כי הדברים היו עם הנתבע 2, כי יומיים אחרי שפוטר הגיע לנתבע 2 וביקש ביטול העסקה לפני שהשיק הראשון נפרע, אולם הנתבע 2 הודיע כי לא ניתן להחזיר את השיק הראשון והחזיר רק תשעה שיקים. התובע העיד כי הוא מבקש החזר הסכום של השיק שנפרע בסך 1218 ₪ וכן, אגרה בסך 50 ₪ התובע העיד כי אינו זוכר בדיוק מתי נעשתה העסקה אולם הוא זוכר כי פוטר מהעבודה יום אחרי שעשה את העסקה, וביום השלישי לפיטורים פנה לנתבע 2 וביקש לבטל את העסקה ולקבל את השיקים בחזרה.

הנתבע 2 חזר על הטענות בהגנה והעיד כי ערך התביעה אינו נכון מההתחלה , מדובר בסופו של דבר בסך 1200 ₪, התובע אינו זוכר את תאריך העסקה, תאריך ביטול העסקה ותאריך הפיטורים. הנתבע 2 העיד כי העסקה בוצעה ביום 10.6.18 לפי ההזמנה שצורפה וסומנה נ/1, כי באותו יום הנתבעת קיבלה 10 שיקים בהתאם לקבלה שצורפה וסומנה נ/2, ההזמנה כללה רהיטים בסך 11,600 ₪ וההפרש בסך 580 ₪ מהווה תוספת עבור תשלום ב- 10 שיקים, קרי עמלת ביטוח של השיקים בחברת האשראי שאינו מוחזר לעסק , וביום 24.6.18 התובע פנה ובקש להקפיא את העסקה מאחר ופוטר. הנתבע 2 העיד כי השיק הראשון היה לתאריך 20.6.18 ואם התובע היה פונה לפני כן, השיק היה נמשך מהבנק. לטענת הנתבע 2 הסיכום הג'נטלמני היה שגובים מהתובע דמי הבטחת השיקים שנגבו והוצאות ההזמנה עד לאותו רגע בסך 900 ₪ . הנתבע 2 הפנה לנ/4 בכתה ההגנה המהווה אותו מספר של ההגנה . הנתבע 2 אישור בעדותו כי העסקה בוטלה והשיקים הוחזרו בחתימת התובע ביום 24.6.18 כאמור בנספח נ/4.

בנוסף טען הנתבע 2 כי לא ברור מדוע התביעה צריכה להיות נגדו, התובע רכש מבית עסק ויכל לרכוש מכל עובד אחר בעסק.

דיון והכרעה

פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.