ת"ק 30501-09-13 באיער נ' שחר

לפניי תביעה לתשלום יתרת שכר טרחת עורך דין.

התובע, עורך דין העוסק בתחום הפלילי, טוען בכתב התביעה, כי התבקש על ידי הנתבעת לייצג את בנה בדיון הארכת מעצר שהתקיים ביום 22.5.2013.

לטענת התובע הוסכם, כי עבור הייצוג בדיון האמור, ישולם לו שכר טרחה בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובע אכן ייצג את בנה של הנתבעת בדיון האמור, ואולם הנתבעת שילמה לו סך של 2,400 ₪ בלבד וסירבה לשלם לו את יתרת הסכום המוסכם. בנסיבות אלה הוגשה התביעה בגין יתרת חובה של הנתבעת כלפי התובע בסך של 2,280 ₪.

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, כי אומנם שכרה את שירותיו של התובע לייצוג בנה בדיון הארכת המעצר האמור, ואולם הטיפול של התובע בעניינו של הבן היה לקוי ורשלני ולפיכך, לטענתה, אין מקום לתשלום יתרת שכר הטרחה שמבקש התובע.

לטענת הנתבעת, התובע נפגש עמה מספר דקות לפני הדיון ובמקום לעודד אותה בכל הנוגע למצבו של בנה, אותו הציג באור שלילי שטח בפניה התובע את בעיותיו האישיות.

לטענת הנתבעת, התובע לא היה מוכן לדיון, לא התמצא בפרטים, ובסופו של דבר הוארך מעצרו של בנה לתקופה נוספת. כחיזוק לדבריה הפנתה הנתבעת לעובדה, כי לדיון השני שהתקיים בעניינו של בנה, דאגה הנתבעת לייצוג של עורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית והאחרון הגיע לדבריה מוכן לדיון וייצג את בנה במקצועיות.

בדיון לפניי העיד התובע, אשר חזר על האמור בכתב התביעה והוסיף, כי בניגוד לנטען על ידי הנתבעת הוא נפגש עם הנתבעת כשעתיים לפני הדיון על מנת לדון בעניינו של בנה. התובע הציג בפניה את האפשרויות, הסיכונים והסיכויים בעניינו וייצג את בנה בצורה הטובה ביותר.

התובע הגיש לעיוני את הבקשה להוצאת צו המעצר כנגד בנה של הנתבעת וכן את פרוטוקול הדיון, אשר במהלכו ייצג את הבן. התובע טען, כי כל ניסיונותיו לפנות לנתבעת לקבלת יתרת חובה כלפיו עלו בתוהו ומכתבים ששלח לא זכו למענה. התובע הסביר כי שיעור שכר הטרחה שהוסכם הינו הסכום שהוא גובה מכל לקוחותיו עבור הייצוג, וכי אין מדובר בשכר טרחה המותאם לתוצאות הדיון. התובע הסביר כי במקרה הנדון לא נחתם הסכם שכר טרחה, מאחר והייצוג התבקש מהיום למחר.