קרטס נ' רטר

1.לפניי תביעה כספית על סך 10,060 ₪ מיום 15/7/15. סכום התביעה כולל 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש ופיצוי על הסבל, 2,360 ₪ בגין תשלום למומחה ו 2,700 ₪ בגין תשלום למשפץ . התובע הוא הבעלים של דירה מפוצלת בקומת הקרקע ברח' הלל 14 בחיפה בה מתגוררת סבתו. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") מתגוררת מעל דירת התובע.

2.התובע מסתמך על פסק דין בתביעה קודמת של התובע ואמו הדויג (הדי) קרטס (להלן: "הדי") נגד הנתבעות בתיק זה אשר התנהלה בפני כב' השופטת חוזה בת.ק. 13703-09-13 והסתיימה בפסק דין מיום 19/2/14 המחייב את הנתבעות לשלם 16,400 ₪ (להלן: "ההליך הקודם"). הסכום שנפסק בהליך הקודם כלל סך של 4,500 ₪ בגין הוצאות צביעה עתידיות לאחר ביצוע התיקונים בהתאם להצעת מחיר של ולרי. כמו-כן כלל הסכום שנפסק סך של 5,000 ₪ בגין חיים במשך שנים רבות במציאות קשה של רטיבות בדירה, אשר נזקיה מתוקנים ונגרמים מחדש.

3.התובע טוען כי הנתבעת לא תיקנה את הצנרת בביתה למרות שהבטיחה לעשות זאת והנזילה התפשטה למקומות חדשים בדירת התובע כמפורט בתמונות שצורפו לתביעה. עוד מבקש התובע לפסוק את התשלום ששילם למומחה מטעמו מרדכי שטיינר בסך של 2,360 ₪ בגין הכנת חוות דעת וכן סכום נוסף של 2,700 ₪ בהתאם להסכם עבודה בינו לבין המשפץ סרבו פיול. התובע טוען כי המומחה מטעמו הגיע מס' פעמים למקום לשם עריכת חוות דעת אבל הנתבעת סירבה לפתוח לו את דלת ביתה ולכן נבצר ממנו להשלים את חוות דעתו.

4.הנתבעת זומנה כדין ביום 30/9/15 אך התעכבה בהגשת כתב הגנה ולכן ביקש התובע ליתן פסק דין בהעדר הגנה. בהחלטתי מיום 29/1/16 דחיתי את הבקשה תוך פירוט הליקויים בכתב התביעה כפי שנסרק בתיק בית המשפט. עוד הבהרתי לנתבעת כי אם לא תגיש כתב הגנה עד 1/3/16 יוכל התובע להגיש בקשה חוזרת למתן פסק דין בהעדר הגנה.

5.ביום 1/3/16 הגיש התובע התייחסות להחלטתי מיום 29/1/16. התובע צירף באותה הזדמנות את חוות הדעת של המומחה שטיינר. חוות הדעת מתעדת שני מקורות לרטיבות בדירת התובע. המקור הראשון הוא החלפת צינורות צואיים בדירת הנתבעת הנראים מבחוץ ללא ביצוע אטימה בפתח יציאת הצינורות מהקיר. כך נוצרו חורים פתוחים המאפשרים למי הגשם לחדור לפנים קירות החוץ, משם לאינטרסול ומשם אל תקרת חדר הרחצה הצמוד למטבח בבית התובע. המקום השני הוא מצב טיח חוץ שאינו תקין המעביר לחות גבוהה אל פנים הדירות. המומחה מסביר כי תיקון קיר חוץ צריך להתבצע במימון משותף של כל דיירי הבניין. המומחה קובע כי העלות לביצוע התיקונים המוטלים על הנתבעת בקירות החוץ היא 2,000 ₪ והעלות של תיקון נזקי המים טיח וצבע היא 2,500 ₪. בסעיף 7 של חוות הדעת קובע המומחה כי עלות התיקון בדירת התובע של לוחות הגבס, הטיח והצבע היא 4,000 ₪ בצירוף מע"מ. עוד מצרף התובע הסכם עבודה חתום על ידי המשפץ סרבו פיול. התובע מסביר כי לא הגיש תביעה גם נגד חברת הביטוח איילון כיוון שנאמר לו שהנתבעת לא מבוטחת עוד בחברה זו מחודש ינואר 2014.

6.ביום 23/3/16 הגישה הנתבעת כתב הגנה. נטען כי מדובר בתביעה קנטרנית בגין נזקים קודמים אשר שבים מידי חורף ונעלמים בתקופת האביב והקיץ מבלי שהנתבעת מבצעת כל תיקון. נטען כי לאור האמור לעיל, סביר יותר שמקור הנזילה הינו בעיית איטום וחלחול מים דרך קירות או תקלת מרזב. הנתבעת טוענת כי מדירתה אין כל מקור נזילה לדירת התובע. הנתבעת מודיעה כי לא תתנגד שבית המשפט ימנה מומחה חיצוני אשר ייכנס לדירתה ויבדוק את האמור אחת ולתמיד. באשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, נטען כי לא מדובר בתביעה בגין נזקי גוף והתובע עצמו לא גר בדירה.

7.משום מה, למרות שכתב ההגנה נחזה להיות ערוך על ידי הנתבעת 2 (להלן: "חברת הביטוח") לא טרחה חברת הביטוח לבקש לצרף אותה כנתבעת נוספת כפי שחברות ביטוח עושות כדבר שבשגרה בתיקים דומים והדבר נעשה בהסכמה רק בתחילת הדיון.

8.סירובה של הנתבעת לאפשר למומחה שטיינר להיכנס לדירתה כדי להשלים את חוות דעתו הוביל את התובע להגיש בקשה להורות לנתבעת לאפשר למומחה להיכנס לדירתה. לאחר קבלת תגובת הנתבעת, אשר העלתה טענות כלפי זהות המומחה, ניתנה ביום 14/7/16 החלטה המורה לנתבעת לאפשר למומחה לבקר בדירתה לשם השלמת חוות הדעת. כפי שהתברר במהלך הדיון, המומחה שטיינר לא ניסה לבקר בדירת הנתבעת בהתאם להחלטה כיוון שהתובע והדי אמו, לא היו מוכנים לשלם לו תשלום נוסף בגין ביקור זה.

9.הנתבעת מצידה ביקשה מבית המשפט לאפשר לה לשקול אפשרות של הגשת חוות דעת נגדית. ביום 11/8/16 קבעתי כי הנתבעת רשאית להגיש חוות דעת נגדית ובלבד שתגיש אותה לתיק בית המשפט ולתובע לא יאוחר מ – 14 ימים לפני מועד הדיון. הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית. בדיון היום הסביר נציג חברת הביטוח כי הדבר לא נעשה כיוון שהנתבעות המתינו לחוות הדעת המושלמת של מר שטיינר.