מיכאלי נ' די.סי.אס מחשבים ותקשורת בע"מ

1.תביעה קטנה לתשלום סך של 6,000 ₪ בטענה כי התובע מסר מכשיר מסוג איפון 7 לתיקון אצל הנתבעת וזאת במסגרת אחריות המכשיר, אולם הנתבעת סירבה לבצע את התיקון בטענה כי זהו אינו המכשיר הנכון.

2.לטענת הנתבעת ביום 21.12.17 פתח התובע קריאת שירות מס' 31355 ומסר מספר סידורי של המכשיר. ביום 27.12.17 עת הגיע המכשיר אל הנתבעת וכחלק מתהליך קליטתו נבדק המספר הסידורי הקבוע במכשיר אך התברר כי הוא אינו תואם את זה שנמסר בקריאה וכי המכשיר אינו באחריות יצרן שכן מדובר במכשיר אשר נרכש מחברת סלקום המספקת שירות בשם "אפל" ולכן לנתבעת אין אפשרות לתת שירות למוצר זה.

3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, כפי שיובהר להלן.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

4.הנתבעת הציגה את מלוא האסמכתאות הנדרשות מהן נלמד כי המכשיר אשר נמסר לתיקון ע"י התובע, במסגרת קריאה מספר 31355 איננו נושא את המספר אשר נמסר ע"י התובע (מס' זיהוי מכשיר – IMEI) וכי המדובר במכשיר שאכן נרכש ע"י חברת סלקום.

יצוין, כי מטיעוני הצדדים לא נלמדת מחלוקת באשר לעצם העדרה של אחריות מקום שמדובר במכשיר שנרכש מחברת סלקום, כפי הבהרת הנתבעת.

5.כעולה מדוח פעילות, נ/4, וכן מהשיחות המוקלטות שהתקיימו בין התובע לבין מרכז השירות, התובע מסר תחילה את המספר 355314087716508 כמספר הזיהוי - IMEI – של המכשיר.

אלא, שבדיקת מספר ה- IMEI של המכשיר בנתבעת, המבוצעת בין אם ע"י קריאה מתוך המכשיר ובין אם ע"י בירור בחברת "אפל", גילתה כי המכשיר נושא מספר זיהוי – IMEI – אחר: 359214076600364. מכשיר זה נמצא עפ"י נתוניו ככזה אשר נרכש מחברת סלקום ועל כן הודיעה הנתבעת לתובע על דחיית השירות תחת אחריות. במסמכי נתוני המכשיר, נ/2, מצויים כל הפרטים כאמור.

6.לאור תשובה זו של הנתבעת, ובמעמד השיחה מיום 27.12.17 במסגרתה הודיעה הנתבעת לתובע כי המדובר במספר IMEI אחר מזה שנמסר על ידו, מסר התובע מספר IMEI אחר, נוסף, בטענה כי זהו מספר הזיהוי של המכשיר: 355324088366526.

אלא, שבדיקת מספר זיהוי זה העלתה כי המדובר במכשיר אחר, השייך ללקוחה אחרת, הגב' בוטבול שירה, וכי אין מדובר במספר הזיהוי של המכשיר שנמסר לתיקון. ר' נ/3.

7.לאור תלונתו של התובע בדקה הנתבעת את נתוני המכשיר הנושא את מספר ה- IMEI הראשוני שנמסר ע"י התובע, 355314087716508, ועל פי הנתונים מדובר במכשיר שנמסר לתיקון עוד ביום 10.7.17, כ-5 חודשים קודם לקריאה נשוא התביעה, ואף לגביו התגלה כי המדובר במכשיר שנמכר ע"י חברת סלקום ולפיכך לא קיבל שירות. ר' נ/1.

8.מנגד, התובע לא הציג כל ראיה כי המכשיר שנמסר על ידו לתיקון אכן נמצא תחת אחריות, לא הוכח מהו מספר הזיהוי הנטען של המכשיר, ומדוע נמסר מספר נוסף שונה בשיחה מיום 27.12.17. זאת, חרף טענת התובע בשיחות שהתקיימו עמו כי אף בדק קודם למסירת המכשיר את מספר ה- IMEI בחברת אפל. לא ברור מדוע לא הוצגה ראיה נגדית כאמור ואין די בהצגת המספר על גבי המכשיר כפי שנעשה בדיון, הן משום שלא ניתן לאשר כי מדובר באותו מכשיר, הן משום שלא מדובר בבדיקה מקצועית של מספר הזיהוי, ומכל מקום אף המכשיר הנושא את מספר הזיהוי שהוצג – 355314087716508 – אף הוא אינו מצוי באחריות.

9.לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

במכלול הנסיבות ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.