ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
27589-09-14
04/11/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
גילה ספרא-ברנע
|
| - נגד - |
תובע:
כדורי אורי בק
|
נתבעים:
1. גדליה סברדלוב
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
3. צד ג': 1.שחר נדרה 2.שירביט חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
לפניי תביעת התובע, שרכב על אופנוע בנתיב הימני בצומת "וולקן", ונפגע מרכב הנתבע מס' 1, שסטה ימינה לעברו.
הנתבעים טוענים, כפי שטען הנתבע בפני התובע כבר במועד התאונה, כי הנהגת ברכב הנתבע מס' 1, גב' יונית נדרה, סטתה במפתיע מהנתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד, ועל מנת להימנע מהפגיעה, סטה הנתבע ימינה, ללא שראה את התובע.
לפניי העידו שלושת הנהגים, ואחותה של גב' יונית נדרה, שישבה לידה.
לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי במסמכים שהוגשו, אני מתרשמת כי לנהגת ברכב צד ג' אחריות משמעותית לתאונה, ואין בעובדה, שלא פגעה ברכב הנתבע מס' 1 כדי לשלול את תרומתה לתאונה.
גב' יונית נדרה מסרה מספר גרסאות שונות לתאונה בהודעה על תאונה ובעדותה לפניי. היא העידה כי לא הכירה את המקום, ולא נסעה בדרך זאת לפני כן. טענתה וטענת אחותה בעדות כאילו הספיקה להאט, לאותת ולהסתכל לכל הכיוונים אינה מתיישבת עם עדותה לפיה הדבר היה "ברגע האחרון" והשימוש בביטוי "מילימטר". לו היתה עדותה נכונה, יכולה היתה להמשיך בנסיעה, ועצירתה לאחר הצומת מעידה על הבנתה כי יש לה קשר לתאונה.
הנתבע מס' 1 אשם אף הוא בקרות התאונה. הנסיעה בכביש מחייבת נהיגה בזהירות, גם במקרה של "הפתעות" מצד נהגים אחרים. העובדה שסטה ימינה, פגע באופנוע ולא פגע בצד ג', מעידה כי היתה לו אפשרות להימנע מהתאונה ע"י עצירה או האטה, שהרי צד ג' לא סטתה לנתיב נסיעתו, והנסיבות מלמדות כי לא היה ערני מספיק או נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. התנהלותו גם מתיישבת עם בהלה שאחזה בו עת הבחין מאוחר מדי ברכב צד ג' מתחיל בסטיה ימינה, עקב חוסר תשומת לב "פתאום הרגשתי שבא אליי משהו שאני צריך לפנות ימינה אם לא אני מת".
על כן אני מחלקת את האחריות לתאונה בין הנתבע לנהגת ברכב צד ג' בחלקים שווים ביניהם.
לעניין הנזק לתובע, אני מקבלת את חוות הדעת ואת הצעת המחיר לארגז ולמעיל כראייה לגובה הנזק, אף שלא הוכח התיקון בפועל. העובדה שהנתבעת מס' 2 נמנעה מלשלם לתובע (שגם הוא לקוח שלה) עבור הנזק ולהשאיר את המחלוקת עם צד ג' לתביעה ביניהם, גרמה לחוסר יכולת למימון התיקון. עדות התובע לעניין תיקון חלקי ומכירת האופנוע במצב זה, אינן מאיינות את גובה הנזק שהוכח. הנתבעת יכולה היתה לברר את הנזק ואף לבדוק את האופנוע במסגרת בירור החבות, אך לא עשתה כן, אלא דחתה את הדרישה.
איני מקבלת את תביעת התובע לנזק עקיף. הסכומים לא הוכחו, לא ניתן לדעת אם איבד ימי עבודה, אם היה בחופשת מחלה עקב הפציעה, וספק אם יכול היה לרכוב על האופנוע במצבו, עליו העיד. הוא יפוצה על נזקי הגוף וכאב וסבל בתביעת נזקי הגוף. בנוסף מכתב הדרישה מיום 13/5/14 (מוצג ג/1) מהווה הודאת בעל דין כי זה היה הנזק שלושה חודשים אחרי התאונה מיום 7/2/14, ולא כפי שהעיד.
אני מאשרת את נזקיו של התובע בסכומים הבאים:
6,299 ₪ בגין הנזק, ולא הפחתתי את מס הערך המוסף, למרות שלא הוכיח את התשלום, כפיצוי בגין ירידת ערך האופנוע, שנמכר ללא תיקון מלא.