טיירי נ' בי - 52 מפציץ בע"מ

מונחת בפניי בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת, חברה שבבעלותו, בהיעדר הגנה. לטענת המבקש, הוא לא קיבל לידיו את כתב התביעה. הוא מפרט בבקשתו נסיבות קשות, מחלות ואירועים לא נעימים הפוקדים את בני משפחתו לאחרונה, וטוען כי לגופו של עניין אין לתובע כל ראיה להוכחת טענותיו, ומבקש כי הדיון בתביעה יתברר במעמד שני הצדדים.

המשיב (התובע) מתנגד לביטולו של פסק הדין. הוא מפרט בתגובתו כי מסר את כתב התביעה לעובדת בחנות של המבקש, ואף מציין כי צירף והגיש סרטון המתעד את רגע מסירת כתב התביעה לידי העובדת, שהתקשרה למבקש וקיבלה ממנו אישור לקבל לידיה את כתב התביעה. המשיב אף מציין כי הנסיבות והאירועים אליהם מתייחס המבקש בבקשתו אינם קשורים לבקשה והאירועים המפורטים שם אירעו לאחר המשפט ו/או מסירת כתב התביעה למבקש.

לאחר שאפשרתי למבקש להתייחס לתשובת המשיב, בתשובתו (שהפעם נתמכה בתצהיר) ציין כי איננו מתכחש לתיעוד מסירת כתב התביעה ומודה כי המחדל הוא שלו, אך עדיין עומד על כך שכתב התביעה עצמו לא הגיע לידיו. לגופו של עניין, המבקש מכחיש את טענות המשיב בכתב התביעה, טוען כי אין למשיב כל הוכחה לטענותיו, מציין כי גם פנייתה של המועצה הישראלית לצרכנות נעשתה לחנות הלא נכונה וכי אין לו למבקש כל קשר לשום פרט אשר הופנה למקום שגוי. המבקש שב על בקשתו לביטול פסק הדין על מנת שיהיה לו יומו בבית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, בתשובת המשיב (התובע) ובתשובת המבקש לתשובת המשיב, אני סבורה כי יש לבטל את פסק הדין וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיב (התובע) בסך של 500 ₪, ואנמק.

העילות לביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהיעדר הגנה הן שתיים: האחת נוגעת לביטול "מחמת הצדק", והשנייה נוגעת לביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

ביטול פסק הדין מחמת הצדק ייעשה מקום בו נפל פגם בהליך ההמצאה, על יסודו ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד. במקרה מסוג זה, עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה ובית המשפט לא ישקול האם ההחלטה היתה נכונה לגופו של עניין אם לאו (ר' ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח(1) 395).