ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בית-שמש
|
27308-06-16
05/04/2017
|
בפני הרשם הבכיר:
בנימין בן סימון
|
- נגד - |
תובע:
דור לב
|
נתבעת:
מילגם חניה סלולארית בע"מ
|
פסק דין |
א.כללי וטענות הצדדים
1.לפני תביעה בהתאם להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") ולפיה קיבל התובע בניגוד להסכמתו, שלוש הודעות פרסומת מטעם הנתבעת (ספאם) לטלפון הסלולרי של התובע, וכן הודעת פרסומת לתיבת הדואר שלו.
2.התובע טען בכתב התביעה, כי על הנתבעת לפצות אותו בסך של 4,000 ₪. כלומר סך של 1,000 ש"ח בגין כל הודעה שנשלחה מטעם הנתבעת.
3.התובע מסר לבית המשפט במסגרת כתב תביעתו, את פרטי הודעות ה- "דואר זבל" ואת תאריכי המשלוח (להלן: "ההודעות" או "הפרסומים").
4.לטענת התובע, חלה על הנתבעת חובה לפצות אותו בגין שליחת הפרסומים אליו, כיוון שההודעות נשלחו לטלפון הסלולרי ולתיבת הדוא"ל שברשותו, ללא קבלת הסכמתו המפורשת. התובע אף ציין, כי כלל לא ניתנה לו אפשרות להסרת פרטיו מרשימת התפוצה של הנתבעת בניגוד לחוק. לפיכך, יש לראות בהודעות אלו כדברי פרסומת בהתאם לאמור בחוק התקשורת.
5.הנתבעת טוענת שההודעות שנשלחו לתובע, אינן הודעות פרסום, אלא הודעות שירות לטובת הצרכן, והכל בהתאם לתנאי השימוש אותם אישר הלקוח במועד הצטרפותו לשירותיה של הנתבעת.
דיון והכרעה
ב.השאלה במחלוקת
1. המחלוקת בין הצדדים אינה באשר לעצם שליחת ההודעות, אלא באשר לתוכנן. השאלה הנצרכת ליישוב היא, האם ההודעות מושא תביעה זו הינן בגדר פרסומת, או האם ההודעות הן הודעות שירות בין ספק שירות ללקוחו.
ג.תשתית נורמטיבית
1.ביום 1.12.08 נכנס לתוקף חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (תיקון מס' 40) התשס"ח-2008, ס"ח 518 הידוע בכינויו "חוק הספאם".
2.תיקון החוק קובע כלל ברירת מחדל שלפיו חל על "מפרסם" איסור לשלוח "דבר פרסומת" (כהגדרתם בסעיף 30א. (א) לחוק) לנמען שלא נתן את הסכמתו לכך קודם לכן, בכפוף לחריגים המפורטים בסעיף 30א. (ג) לחוק.
3.סעיף 30א. (ב) לחוק התקשורת קובע את האיסור האמור וזו לשונו:
"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה".
4.סעיף 30א. (ו)(1) לחוק התקשורת קובע, כי "מפרסם" המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות המנויות בסעיף 30א. (ב) לחוק, עובר עבירה פלילית, שהעונש בגינה הוא קנס וזו לשונו: