ת"ק 27237-08-15 סיטון נ' בויראת

1.כתב התביעה הוגש באוגוסט 2015, ומאז (במשך כ-14 חודשים) התקיימו ארבעה דיונים, ששלושה מהם נשמעו בפניי. אף באחד מאותם ארבעה דיונים לא נכח הנתבע.

2.הדיון הראשון נשמע בפני כבוד השופטת א' בוסני ביום 18.4.16. לדיון זה התייצב התובע, אשר הצהיר: "הנתבע מתגורר בערערה. אני אבצע מסירה אישית". התובע הופנה ליחידת הסיוע של בית המשפט, לקבלת הנחיות לצורך ביצוע המסירה האישית.

3.לדיון השני, שנשמע בפניי ביום 14.6.16, הגיע התובע, ללא אישור מסירה כאמור. במסגרת דיון זה פירט התובע, ממושכות, את טענותיו, מסר, כי הוא מפחד מהנתבע. לשאלת בית המשפט מדוע לא יסתייע בחברת שליחויות לשם ביצוע המסירה, השיב התובע: "אני יודע שבית המשפט צריך לשלוח לו". אף בסופו של דיון זה, ניתנה לתובע הזדמנות נוספת לבצע מסירה אישית, ושוב הופנה הוא למרכז הסיוע למתדיינים, על מנת לקבל הנחיות ברורות כיצד עליו לפעול לשם קידום העניין.

4.בדיון השלישי שכאמור, נשמע אף הוא בפניי, ביום 18.8.16, ציין התובע לא המציא ההזמנה לנתבע והוא "לא מוכן להגיע אליו בעצמו". התובע העלה טענות כנגד משטרת ישראל, וביקש כי יוצא כנגד הנתבע צו הבאה. לפנים משורת הדין, נתנה לתובע הזדמנות נוספת, רביעית במספר, לבצע מסירה אישית. בהחלטתי מיום זה קבעתי: "לא בלי התלבטות, אאפשר לתובע הזדמנות נוספת לאתר את הנתבע ולפעול לזימונו. לא יעשה כן, לא בנקל תנתן הזדמנות נוספת, ובעיקר כאשר מתקבל הרושם כי התובע אינו מוכן לפעול בעצמו ולעשות את הדרוש... התובע יפעל על פי הוראותי מהדיון הקודם."

5.אף היום התייצב התובע מבלי שפעל למסירת כתב התביעה והזימון לדיון. התובע הציג בפני בית המשפט אישור על כך שדבר הדואר אשר נשלח לנתבע, חזר מבלי שנדרש. לשאלתי, מדוע לא ביצע מסירת אישית, בעצמו או באמצעות אחר, כפי שהונחה, השיב התובע כי לא מצא חברה אשר תסכים לפעול לבצע מסירה כאמור.

6.לאחר ששקלתי בדבר, החלטתי כי יש למחוק את התביעה מחוסר מעש.

7.על אף הנחיות ברורות מטעם בית המשפט, ולאחר שהובהר לו בדיון האחרון, כי לא בנקל תנתן הזדמנות נוספת, שוב התייצב התובע לדיון מבלי שפעל על פי אותן ההנחיות. ציפייתו של התובע כי בית המשפט יתן פסק דין לטובתו במצב דברים זה ומבלי שהוכח, כנדרש, כי כתב התביעה והזימון נמסרו כדין לנתבע, אינה, בלשון המעטה, סבירה.

8.זמן שיפוטי הינו משאב יקר, והשימוש בו צריך להעשות באופן יעיל לטובת הציבור כולו. לתובע נתנו הזדמנויות רבות (ובמחשבה שלאחר מעשה - אולי רבות מדי) לפעול להמצאת כתב התביעה והזימון לדיון לנתבע והוא לא השכיל לנצלן ולפעול בהתאם להוראותיו של בית המשפט. במצב דברים זה, אין מנוס אלא מלמחוק התביעה מחוסר מעש, וכך אני מורה.

9.לאור העובדה כי לא הוגש כתב הגנה והנתבע לא התייצב לדיון, לא אעשה צו להוצאות.