ת"ק 27189-10-14 גפרי ואח' נ' לוי ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בהקשר להסכם שכירות דירה בין הצדדים.

1.התובע שכר דירה מאת הנתבע. לטענתו הנתבע הפר את ההסכם שבין הצדדים, מאחר שבמושכר היו פגמים וליקויים רבים שהנתבע לא טרח לתקנם למרות התראות חוזרות מצד התובע. בדיון בפניי תיארו התובעים ליקויים במערכת החשמל, רטיבות כמו גם ליקויים בריצוף חדר האמבטיה ועוד כהנה. בנוסף ציין התובע עלויות התקנת ציוד ותיקונים במושכר בהם נשא במקום הנתבע; והנתבעת עמדה על עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל הליקויים הרבים – ובעיקר במערכת החשמל – כמו גם בשל הצורך לעקור את ילדי בני הזוג לבית מגורים חדש, מאחר שהליקויים במושכר הפכו בלתי נסבלים את התביעה העמידו התובעים על סך של 20,000 ₪.

2.מנגד, תבע הנתבע את התובע בתביעה שכנגד בשל אי תשלום דמי שכירות משך 4.5 חודשים (4.5 * 4,300 ₪ = 21,500 ₪).

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

3.בהתאם לראיות שהובאו בפניי במושכר היו ליקויים במערכת החשמל. הנתבע לא הכחיש הליקויים ואף ציין כי שלח חשמלאי מטעמו לתיקון הליקוי כדי שלתובעים תהא אספקת חשמל תקינה לדירה. התובעים עמדו על טענתם כי מעבר לנפילת המפסק הראשי באופן תדיר בשל חוסר התאמה של לוח החשמל לעומס השימוש בחשמל במושכר, אף נותרו ללא חשמל כלל: פעם אחת למשך 4 ימים ובפעם השניה למשך שבועיים, שלאחריה החליטו לעזוב את המושכר.

משלא נפתרה בעיית החשמל במושכר – ולא יכול להיות חולק כי מדובר בבעייה קריטית שאינה מאפשרת מגורים תקינים במושכר – וזאת למרות נסיון תיקון מצד הנתבע, יש מקום לפצות את התובעים בגין הפרת חוזה השכירות מולם ואי העמדת מושכר תקין לשימושם בניגוד למוסכם בין הצדדים בחוזה השכירות. מאחר שמדובר בבעיה שחזרה תדיר ולמעשה לא תוקנה באופן סביר, שהרי התובעים עזבו את הדירה בחודש ינואר 2015 לאחר שמשך שבועיים לא היה חשמל בדירתם מצאתי כי יש להורות על הפחתה של 5% מדמי השכירות המתחייבים למשך כל תקופת השכירות. סה"כ (215 ₪ * 17) = 3,655 ₪.

4.בהתאם לתמונות שהציג התובע בדיון בבית המשפט, סבלו התובעים מרטיבות מתמשכת בדירה. בהתאם לדברי התובע, שלא הוכחשו, התריע התובע בפני הנתבע על בעיית הרטיבות. ואולם, לאחר חודשיים ימים בהם לא תיקן הנתבע את הרטיבות – כשלא יכולה להיות מחלוקת שמאחר שמדובר ברטיבות נמשכת הרי שמדובר בחריגה מזמן טיפול סביר, עמדה לתובע לפי חוזה השכירות שבין הצדדים הזכות לדאוג באותו שלב לבצע התיקון ולתבוע השבה מאת הנתבע (סע' 14 להסכם השכירות בין הצדדים שצורף לכתב התביעה המתוקן). בהתאם לראיות שהוצגו במסגרת כתב התביעה נשא התובע בעלות של 3,500 ₪ וזאת תחת חובתו של המשכיר לעשות כן.

5.התובע נשא בעלות התקנת מזגנים במושכר. בהתאם לראיות שלא נסתרו סוכם כי בעלות ההתקנה ישא המשכיר ותשלום של התובע יקוזז מדמי השכירות. סך עלות ההתקנה 1,500 ₪.

6.בהתאם לגירסת התובע, שאושרה בידי הנתבע, התגורר הנתבע-המשכיר בדירה קטנה מתחת למושכר. מאחר שמערכת החשמל של הדירות היתה אחת, הוסכם כי הנתבע ישיב לתובע הוצאות חשמל דירתו המשולמות במסגרת חשבון החשמל של המושכר בו התגורר התובע עם משפחתו. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע חייב לתובע החזר הוצאות חשמל בסך של 2,400 ₪.

מכל האמור עולה כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 11,055 ₪.